משנה: הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בּוֹרֵר אוֹכֶל וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי אֲבָל לֹא בְטַבֻּלָא וְלֹא בַנָּפָה וְלֹא בַכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: הלכה: רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת. עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת עַל דְּבֵית הִלֵּל שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב. וְהָכָא חַייָב. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַבָּא. לֹא אַתְיָא אֶלָּא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. לָמָּה. הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בְיוֹם טוֹב. לֹא הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בַּשַּׁבָּת. בִּרֵר אוֹכְלִים מִתּוֹךְ אוֹכְלִים. חִזְקִיָּה אָמַר. חַייָב. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּטוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל חִזְקִיָּה. בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ עַל הַשּׁוּלְחָן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיוּ אוֹרְחִים אוֹכְלִין רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבוֹר אֶת כָּל־אוֹתוֹ הַמִּין. אִם עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְמָקוֹם אַחֵר חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אֲפִילוּ עִיגּוּלִין מִן גַּו עִיגּוּלִין. וַאֲפִילוּ רִימּוֹנִים מִן גַּו רִימּוֹנִים. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ בְּנֵי נַשׁ מִן גַּו בְּנֵי נַשׁ. מַאי כְדוֹן. כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי לַהִיא דְאָמַר רִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי הֲוָה לֵיהּ אוֹרְחִין. אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן תּוּרְמוֹסִין וּפַסִילִייָה. אֲמַר לוֹן. יְהָבוֹן דַּעְתְּכוֹן דַּאֲתוֹן מֵיכוֹל קִינָרְסִיָה בְסוֹפָה. תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין לֹא טוֹחֲנִין וְלֹא (מְדַקְדְּקִין) [מַרְקִדִין]. הַבּוּרֵר הַטּוֹחֵן הַמָרַקֵּד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. וּבְיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָתַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עַנְתֹנַייָה. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה׃ וְהָא תַנֵּי. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ שׁוֹחֲקִין פִּילְפְּלִין בָּרֵיחַיִם שֶׁלָּהֶן. מוּתָּר לִטְחוֹן וְאָסוּר לָבוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא הוּתְרָה טְחִינָה כְדַרְכָּהּ. מְנַיִין שֶׁאֵין בּוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְתַבְשִׁיל אֶלָּא מִיכָּן. רִבִּי יוֹסֵה לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי חִזְקִיָּה וּפְלִיג. אַ֚ךְ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ הֲרֵי אֵילּוּ מִיעוּטִין. שֶׁלֹּא יִקְצוֹר וְלֹא יִטְחוֹן וְלֹא יְרַקֵּד בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי זְעוּרָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הַמְשַׁמֵּר חַייָב מִשֵּׁם בּוֹרֵר. אָמַר רִבִּ זְעוּרָה. לֹא מִסְתַּבְּרָא דִי לֹא מִשֵּׁם מְרַקֵּיד. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָֽמְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מַה הַמְרַקֵּד קֶמַח מִלְּמַטָּן וְסוֹלֶת מִלְמַעֲלָן. אַף הַמְשַׁמֵּר יַיִן מִלְּמַטָּן וּשְׁמָרִים מִלְּמַעֲלָן. וְלֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם. לָמָּה הוּתָר מִכְּלָל בְּרֵירָה וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. הוּתָּר מִכְּלָל בְּרֵירָה. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב: וְלֹא הוּתָר מִכְּלָל הַרְקָדָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר יָקֶה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין שׁוֹנִין אֶת הַקֶּמַח אֲבָל מַרְקִידִין לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה. אִין תֵּימַר מִשֵׁם מְרַקֵּיד הוּא. יְהֵא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. דִּי לָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה. אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ הִתִּירוּ. בְּעַייָא הָדָא מִילְּתָא מָהוּ לְשַׁנּוֹת אֶת הַקֶּמַח לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה כְּרַבָּנִן.
הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ, אֲבָל לֹא הָאִישׁ. מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִסָּתוֹ בְטָהֳרָה, יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין, וְאַל יַעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יַעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּים, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵא לַטְּהוֹרָה, כָּךְ הוּא קוֹרֵא לַטְּמֵאָה, לְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵּׁם וּלְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵּׁם, אֲבָל קַבַּיִם אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּשֵּׁם:
הָעוֹשֶׂה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה, פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל, הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה:
הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח, אֵינָהּ חַלָּה, וְגָזֵל בְּיַד כֹּהֵן. הָעִסָּה עַצְמָהּ, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. וְהַקֶּמַח, אִם יֶשׁ בּוֹ כַשִּׁעוּר, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וַאֲסוּרָה לְזָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה וּקְפָשָׁהּ זָקֵן זָר. אָמַר לָהֶם, אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לַאֲחֵרִים:
משנה חלה פרק ב משנה ו
כלים שטוחין ברה"י למעלה מי' טפחים טהורין דברי ר"ש ר' יהודה אומר אפי' למעלה מק' אמות טמאים. גגו של חבר בצד גגו של ע"ה חבר שוטח שם כלים ומניח שם טהרות רשב"ג אומר גגו של חבר למעלה מגגו של ע"ה חבר שוטח שם כלים ומניח שם טהרות ובלבד שאין ע"ה יכול לפשוט את ידו וליגע.נפל דליו בתוך בארו של ע"ה <הרי זה> טמא וטהור בעלייתו ר"א אומר משקה סרוח הרי טהור אמרו לו אין משקה יוצא ידי הפרה ואף לא ידי עופות. חטין היוצאין עם גללי הבקר ושעורין היוצאין עם גללי הבהמה אע"פ שחשב עליהן לאוכלין אין מטמאין טומאת אוכלין. כינסן לאוכלין [אין] מטמאין טומאת אוכלין. גללין אע"פ שכנסן למשקין בטלה דעתו. גוזל שנפל לתוך הבור של גת חישב עליו לאשפה טמא לכלב טהור דברי ר"ע ור' יוחנן בן נורי מטמא זה היה מעשה ונמנו עליו ה' זקנים וטמאוה.עריבה שהיא טמאה טמא מת אין לשין בה קמח של חולין ואין עורכין בה בצק של תרומה אלא אם רצה מביא קמח של חולין ונותן לתוכה ועורך בתוכה לעורך בתוכה בצק של תרומה ובלבד שלא יהא בצק נוגע בעריבה רשב"א אומר בשם ר"מ המזחילה שהיא שותתת ויורדת משקין ובא טמא והפסיקן העליונים טמאין מפני שהן גרורין ע"ג ידיו התחתונים טמאין. <מקל שהיא מלאה משקין טופח טמאין ור' יהודה אומר משם ר' יהושע כיון שהשיקה למקוה טהורה.>תוספתא טהרות פרק ט תוס ט