משנה: הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בּוֹרֵר אוֹכֶל וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי אֲבָל לֹא בְטַבֻּלָא וְלֹא בַנָּפָה וְלֹא בַכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: הלכה: רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת. עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת עַל דְּבֵית הִלֵּל שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב. וְהָכָא חַייָב. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַבָּא. לֹא אַתְיָא אֶלָּא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. לָמָּה. הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בְיוֹם טוֹב. לֹא הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בַּשַּׁבָּת. בִּרֵר אוֹכְלִים מִתּוֹךְ אוֹכְלִים. חִזְקִיָּה אָמַר. חַייָב. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּטוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל חִזְקִיָּה. בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ עַל הַשּׁוּלְחָן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיוּ אוֹרְחִים אוֹכְלִין רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבוֹר אֶת כָּל־אוֹתוֹ הַמִּין. אִם עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְמָקוֹם אַחֵר חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אֲפִילוּ עִיגּוּלִין מִן גַּו עִיגּוּלִין. וַאֲפִילוּ רִימּוֹנִים מִן גַּו רִימּוֹנִים. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ בְּנֵי נַשׁ מִן גַּו בְּנֵי נַשׁ. מַאי כְדוֹן. כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי לַהִיא דְאָמַר רִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי הֲוָה לֵיהּ אוֹרְחִין. אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן תּוּרְמוֹסִין וּפַסִילִייָה. אֲמַר לוֹן. יְהָבוֹן דַּעְתְּכוֹן דַּאֲתוֹן מֵיכוֹל קִינָרְסִיָה בְסוֹפָה. תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין לֹא טוֹחֲנִין וְלֹא (מְדַקְדְּקִין) [מַרְקִדִין]. הַבּוּרֵר הַטּוֹחֵן הַמָרַקֵּד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. וּבְיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָתַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עַנְתֹנַייָה. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה׃ וְהָא תַנֵּי. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ שׁוֹחֲקִין פִּילְפְּלִין בָּרֵיחַיִם שֶׁלָּהֶן. מוּתָּר לִטְחוֹן וְאָסוּר לָבוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא הוּתְרָה טְחִינָה כְדַרְכָּהּ. מְנַיִין שֶׁאֵין בּוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְתַבְשִׁיל אֶלָּא מִיכָּן. רִבִּי יוֹסֵה לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי חִזְקִיָּה וּפְלִיג. אַ֚ךְ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ הֲרֵי אֵילּוּ מִיעוּטִין. שֶׁלֹּא יִקְצוֹר וְלֹא יִטְחוֹן וְלֹא יְרַקֵּד בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי זְעוּרָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הַמְשַׁמֵּר חַייָב מִשֵּׁם בּוֹרֵר. אָמַר רִבִּ זְעוּרָה. לֹא מִסְתַּבְּרָא דִי לֹא מִשֵּׁם מְרַקֵּיד. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָֽמְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מַה הַמְרַקֵּד קֶמַח מִלְּמַטָּן וְסוֹלֶת מִלְמַעֲלָן. אַף הַמְשַׁמֵּר יַיִן מִלְּמַטָּן וּשְׁמָרִים מִלְּמַעֲלָן. וְלֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם. לָמָּה הוּתָר מִכְּלָל בְּרֵירָה וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. הוּתָּר מִכְּלָל בְּרֵירָה. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב: וְלֹא הוּתָר מִכְּלָל הַרְקָדָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר יָקֶה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין שׁוֹנִין אֶת הַקֶּמַח אֲבָל מַרְקִידִין לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה. אִין תֵּימַר מִשֵׁם מְרַקֵּיד הוּא. יְהֵא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. דִּי לָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה. אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ הִתִּירוּ. בְּעַייָא הָדָא מִילְּתָא מָהוּ לְשַׁנּוֹת אֶת הַקֶּמַח לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה כְּרַבָּנִן.
כשם שכנויי נזירות כנזירות כך כנויי שמשון כשמשון ר' יהודה אומר נזיר שמשון מיטמא למתים ששמשון עצמו טימא למתים ר' שמעון אומר האומר הריני [כשמשון] לא אמר כלום [שלא יצתה] נזירות מפיו עליו.נזירות נוהגת בארץ ובחוץ לארץ בין שיש לו שער בין שאין לו שער אע"פ שנאמר (במדבר ו׳:י״ח) ולקח את שער ראש נזרו בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים אע"פ שנאמר (שם) ונתן על כפי הנזיר.המורט ב"ש אומרים צריך להעביר תער על כל בשרו בה"א אין צריך וכן במצורע וכן בלוים.תוספתא נזיר פרק א תוס ח
הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֶּחָצֵר, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גָּוִיל, גָּזִית, כְּפִיסִין, לְבֵנִים, בּוֹנִים, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. בְּגָוִיל, זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּגָזִית, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה. בִּכְפִיסִין, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. בִּלְבֵנִים, זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:
וְכֵן בְּגִנָּה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. אֲבָל בְּבִקְעָה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם רוֹצֶה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה, וְעוֹשֶׂה חֲזִית מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע, וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:
הַמַּקִּיף אֶת חֲבֵרוֹ מִשְּׁלשׁ רוּחוֹתָיו, וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל:
משנה בבא בתרא פרק א משנה ד