משנה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקוֹץ. הלכה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע כול׳. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. אַף בְּהֵמָה גַסָּה בַמַּחֲלוֹקֶת מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לִשְׁחוֹט. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. אַף בְּהֵמָה גַסָּה בַמַּחֲלוֹקֶת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מוֹכֵר לוֹ עַל מְנָת לִשְׁחוֹט.
רַב אָשֵׁי אָמַר כּוּלַּהּ רַבִּי יוֹסֵי הִיא וְלָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִבַּעְיָא הֵיכָא דְּלָא אֲמַר תְּנוּ אֶלָּא אֲפִילּוּ אֲמַר תְּנוּ לָא וְלָא מִיבַּעְיָא הֵיכָא דְּלָא אֲמַר לְבֵי תְלָתָא אֶלָּא אֲפִילּוּ אֲמַר לְבֵי תְּלָתָא לָא וְלָא מִיבַּעְיָא הֵיכָא דְּלָא אֲמַר אִמְרוּ אֶלָּא אֲפִילּוּ אֲמַר אִמְרוּ נָמֵי לָאתַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי כָּתַב סוֹפֵר לִשְׁמָהּ וְחָתְמוּ עֵדִים לִשְׁמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר כְּתוֹב וְלָעֵדִים חֲתוֹמוּיִשְׁמְעוּ לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאוֹמֵר אִמְרוּ קוֹלוֹ לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב כָּהֲנָא אֲמַר רַבתלמוד בבלי גיטין דף עב עמוד א
משנה: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וַאֲכָלָתָן בֶּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר וְאִם הוּזְּקָה בָהֶן בַּעַל הַפֵּירוֹת חַייָב וְאִם הַכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַייָב.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ה הלכה ג