משנה: אֵילּוּ קוֹרִין וּמְבִיאִין וְקוֹרִין מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג. מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים מִן הַפֵּירוֹת שֶׁבֶּהָרִים מִן הַתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. שִׁשָּה עָשָׂר מִיל חִיזוֹר חִיזוֹר לְצִיפּוֹרִין הֵן הֵן אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מָאן דִּמְקַדֵּד אִילֵּין שִׁגְרוֹנַייָה דְּבֵישָׁן מִינְהוֹן. מָאן דִּמְקַדֵּד הָדָא בִקְעַת גִּינֵּיסוֹר מִינְהוֹן. מְתִיבִין לְרִבִּי יוֹנָה. וְהָא כְתִיב וָאוֹמַר אֶעֱלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אָמַר לוֹן אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. תַּנֵּי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִי. לּא שֶׁנָּטַלְתִּי לִי מֵעַצְמִי. מַה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי אָבִין חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר אֲשֶׁר נָתַתִּי לִי וְלּא שֶׁנָּטַלְתִּי לִי מֵעַצְמִי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לא נָֽטְלוּ מֵעַצְמָן. מָאן דְּאָמַר אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲפִילוּ כֵן אֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
בית הפרס שטהרוהו ה"ז טהור וצריך לעמוד על גביו שני תלמידי חכמים. אמר ר' יהודה לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על עפר שהוא בא מבית הפרס הבא בירק שהוא טהור עד שיהא במקום אחד כחותם המרצופין על מה נחלקו על עפר הבא מארץ העמים בירק שר' אליעזר אומר מצטרף וחכ"א אין מצטרף עד שיהא במקום כחותם האיגרות.המביא ארונות ותנורים וספלין וכלי חרש מחוצה לארץ לארץ עד שלא הוסקו טמאין משום ארץ העמים וטהורין משום כלי חרס ומשהוסקו טמאין משום כלי חרס וטהורין משום ארץ העמים. נמצאת אומר בשעה שהן טמאין משום ארץ העמים טהורין משום כלי חרס ובשעה שטמאין משום כלי חרס טהורין משום ארץ העמים.הביא עפר ממקום הטומאה וגבלו במקום הטהרה או ממקום הטהרה וגבלו במקום הטומאה טמא. גבלו על גבי סלע אפי' במקום הטהרה טהור הלובן לבנים בית הפרס במקום הטומאה טמא ובמקום הטהרה טהור. ר"ש אומר אפילו הלבנה מבית הפרס ממקום הטומאה טהור שלא אמרו גוש אלא כברייתו עפר בית הפרס שטחין בו גגות ותנוריו טהור מפני שבטל.תוספתא אוהלות פרק יז תוס ט
וְהַגּוּפְנָן שָׁמֵירָה. מַה בֵּין בִּיהוּדָה בֵּין בַּגָּלִיל. מִן מַה דְמַתְלִין לָהּ מְתַל בְּגָלִילָא. שׁוֹמֵירָא שְׁמַר מָרָהּ מִן מְתַל לָךְ עִם תַּבְלָייָא. הָדָא אָֽמְרָה בְּגָלִיל פָּטוּר וּבִיהוּדָה חַייָב.כּוּסְבְּרָא כּוּסְבָּרָתָא. מַה בֵּין בִּיהוּדָה בֵּין בַּגָּלִיל. מִן מַה דְמַתְלִין לָהּ מְתַל דְּרוֹמָא. כּוּסְבְּרָא כּוּסְבָּרָתָא מִן מְתַלִיךְ עִם תַּבְלָייָא. הָדָא אָֽמְרָה בְּגָלִיל חַייֶבֶת וּבִיהוּדָה פְטוּרָה.תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה חוֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה פָּטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין יֵינָן בְּטָהֳרָה לִנְסָכִים וְלֹא הָיָה מַחְמִיץ וְהָיוּ מְבִיאִין מִן הַתֶּמֶד. וְעַכְשָׁיו שֶׁהַיַּיִן מַחְמִיץ חַייָב. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנֵּינָן תַּמָּן הַמְּתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בְּמִידָּה וּמָצָא כְדֵי מִידָּתוֹ פָּטוּר. וְרִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב. וְכָא הוּא אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי לָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עֲנָבִים מְרוּבּוֹת וְלֹא הָיוּ חַרְצָנִים חֲשׁוּבוֹת וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין עֲנָבִים מְרוּבּוֹת חַרְצָנִים חֲשׁוּבוֹת.תלמוד ירושלמי דמאי פרק א הלכה א