משנה: אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָא וְהַמַּלְוֶה בָרִיבִּית וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית וַעֲבָדִים. זֶה הַכְּלָל כָּל־עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין׃ הלכה: אֵילּוּ הֵן הַפְּסוּלִין. הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְייָא. זֶה הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין. אֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין וְאֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְרִימוֹנִים. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיְּשְׁבּוֹר אֶת פְּסֵיפָסָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. מַלְוֶה בָרִבִּית. זֶה שֶׁהוּא מַלְוֶה בָרִיבִּית. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתָם. מִשֶּׁיִּקְרַע אֶת שְׁטָרוֹתָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. מַפְרִיחֵי יוֹנִים. זֶה שֶׁהוּא מַמְרֶה יוֹנִים. אֶחָד מַמְרֶה יוֹנִים וְאֶחָד מַמְרֶה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיִּשְׁבּוֹר אֶת פְּגִימָיו וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. זֶה תַגָּר שְׁבִיעִית. אֵי זֶהוּ סוֹחֵר שְׁבִיעִית. זֶה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּבָטֵל כָּל־שְׁנֵי שָׁבוּעַ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה שְׁבִיעִית הִתְחִיל מְפַשֵּׁיט יָדָיו וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת עֲבֵירָה. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אֲחֶרֶת וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁתֵּי שְׁבִיעִיּוֹת. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. חֲזִירַת מָמוֹן לֹא חֲזִירַת דְּבָרִים. וְיֹאמַר. הֵא לָכֶם מָאתַיִם זוּז וְחִלְּקוּם לָעֲנִייִם מַה שֶׁנִּשְׂתַּכַּרְתִּי מִפֵּירת עֲבֵירָה. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הָרוֹעִים וְהַחַמְסָנִים וְהַגַּזְלָנִים וְכָל־הַחֲשׁוּדִין עַל הַמָּמוֹן עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וּבִלְבַד בְּרוֹעִים בְּהֵמָה דַקָּה. אָמַר רַב חוּנָא. מָאן תַּנָּא מַפְרִיחֵי יוֹנִים. רִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם בְּשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. יוֹצָא הִיא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁלְזָהָב. וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים פְּסוּלִים מִן הָעֵדוּת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כָּל־הַהִיא דְסַנְהֶדְרִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מָהוּ דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵידוּת מָמוֹן. מַה בָא לְהָעִיד. כְּשֵׁם שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן כָּךְ הוּא פָּסוּל מֵעֵדוּת נְפָשׁוֹת. וְעֵידֵי הַחוֹדֶשׁ כְּעֵידֵי נְפָשׁוֹת אִינּוּן. וְהָא תַנֵּי. זֶה הַכְּלָל. כָּל־עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין לָהּ. מָאן תַּנִּיתָהּ. רַבָּנִן. רַבָּנִן כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מוֹדֵיי לֵיהּ פְלִיגִין עֲלוֹיי. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. כּולְּהוֹן דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אַתְייָן אִילֵּין פּלוּגְווָתָה כְאִילֵּין פּלוּגְווָתָה. דְּתַנֵּי. עֵד זוֹמֵם פָּסוּל מִכָּל־עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת נְפָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת מָמוֹן. עַל הַמָּמוֹן נֶחֱשַׁד וּמִמָּמוֹן נִפְסָל. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרַבָּנִן וּדְרִבִּי מֵאִיר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
כִּי־יֵ֣שׁ אָדָ֗ם שֶׁעֲמָל֛וֹ בְּחׇכְמָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכִשְׁר֑וֹן וּלְאָדָ֞ם שֶׁלֹּ֤א עָֽמַל־בּוֹ֙ יִתְּנֶ֣נּוּ חֶלְק֔וֹ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרָעָ֥ה רַבָּֽה׃כִּ֠י מֶֽה־הֹוֶ֤ה לָֽאָדָם֙ בְּכׇל־עֲמָל֔וֹ וּבְרַעְי֖וֹן לִבּ֑וֹ שְׁה֥וּא עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃כִּ֧י כׇל־יָמָ֣יו מַכְאֹבִ֗ים וָכַ֙עַס֙ עִנְיָנ֔וֹ גַּם־בַּלַּ֖יְלָה לֹא־שָׁכַ֣ב לִבּ֑וֹ גַּם־זֶ֖ה הֶ֥בֶל הֽוּא׃מקרא קהלת פרק ב פסוק כד
ת"ר ועמדו שני האנשים מצוה לבעלי דינין שיעמדו אמר ר' יהודה שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם מושיבין איזהו אסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריךת"ר (ויקרא יט, טו) בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך ד"א בצדק תשפוט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכותתני רב יוסף בצדק תשפוט עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות השתדל לדונו יפהתלמוד בבלי שבועות דף ל עמוד א