משנה: אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ יֵלֵכוּ. לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה אֶלָּא שֶׁמָּא יִיפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אָב וּבְנוֹ וְכָל־הַקְּרוֹבִין כְּשֵׁירִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלִַם הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ הַמְשׁוּחְרָר וְקִיבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּפָֽסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין קִיבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ וּפָֽסְלוּ אֶת בְּנוֹ׃ הלכה: טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן כַּתְּחִילָּתָהּ. וַיֹּ֤אמֶר יְי אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַֽהֲרֹ֔ן הַחוֹדֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶם֭ רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים וגו׳. קִיבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּפָֽסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ. מִשֵּׁם פְּסוּל. וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין קִיבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ וּפָֽסְלוּ אֶת בְּנוֹ. מִשֵּׁם קָרוֹב.
נֶהֱנָה בְכַחֲצִי פְרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְרוּטָה, אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בְשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד וּפָגַם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁנֶּהֱנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה וְיִפְגֹּם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד:
אֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל בַּמֻּקְדָּשִׁין, אֶלָּא בְהֵמָה וּכְלֵי שָׁרֵת. כֵּיצַד. רָכַב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב, שָׁתָה בְכוֹס שֶׁל זָהָב וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ, כֻּלָּן מָעֲלוּ. רַבִּי אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ פִדְיוֹן, יֶשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל:
נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, הוּא מָעַל וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, הוּא מָעַל וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַבַּלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ, מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ, הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, הִכָּנֵס וּרְחֹץ:
משנה מעילה פרק ה משנה ה
א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה ומנלן דליכא שחוק אילימא מדכתיב (ישעיהו כב, יב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה וגו' דלמא ההוא יומא ותו לאאלא דכתיב (תהלים קלז, ה) אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי דלמא שכחה הוא דליכא אבל שחוק מיהא איכא אלא מהא (ישעיהו מב, יד) החשיתי מעולם אחריש אתאפק וגו'ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה שנאמר (ישעיהו כח, ט) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים למי יורה דעה ולמי יבין שמועה לגמולי מחלב ולעתיקי משדיםתלמוד בבלי עבודה זרה דף ג עמוד ב