משנה: כָּל־הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה נִתְחַייַב זֶה בַּחֲלִיפָיו. כֵּיצַד הֶחֱלִיף שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ חֲמוֹר בְּשׁוֹר כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה נִתְחַייַב לָזֶה בַּחֲלִיפָיו. רְשׁוּת הָגָּבוֹהַּ בְּכֶסֶף וּרְשׁוּת הַהֶדְיוֹט בַּחֲזָקָה. אֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לַהֶדְיוֹט. הלכה: כָּל־הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. זֶה הַכְּלָל. כָּל־הַמִּיטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. רִבִּי בָּא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. אֲפִילוּ צִבּוּר בְּצִיבּוּרִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא שָׁנִינוּ אֶלָּא כָּל־הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר בִּלְבַד. דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשׁוּם. אַתְייָא דְּרַב חוּנָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר כְּשִׁיטָּתֵיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁחַייָבִין בְּקוֹלְבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה. וְשֶׁחַייָבִין בְּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה פְּטוּרִין מִן הַקּוֹלְבּוֹן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְהֵן שֶׁחָֽלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד תְּייָשִׁים וּתְייָשִׁים כְּנֶגֶד גְּדָיִים. אֲבָל אִם חָֽלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְייָשִׁים כְּנֶגֶד תְּייָשִׁים הוּא חֶלְקוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ חָֽלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וְתַייָשִׁים כְּנֶגֶד תַּייָשִׁים כִּלְקוּחוֹת הֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַלָּקוּחַ וְהַנִּיתַּן לוֹ מַתָּנָה פָּטוּר מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה. הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁחַייָבִין בְּקוֹלְבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה. בְּשֶׁחָֽלְקוּ וְחָֽזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ. כְּשֶׁחַייָבִין בְּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקּוֹלְבּוֹן. בְּשֶׁלֹּא חָֽלְקוּ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לָזֶה פָרָה וְלָזֶה חֲמוֹר. הֶחֱלִיפוּ אֶת שֶׁלָּזֶה לָזֶה וְאֶת שֶׁלָּזֶה לָזֶה. מָשַׁךְ בַּעַל הַחֲמוֹר אֶת הַפָּרָה וּבָא בַּעַל הַפָּרָה לִמְשׁוֹךְ אֶת הַחֲמוֹר וְנִמְצָא שֶׁמֵּתָה הַחֲמוֹר. בַּעַל הַחֲמוֹר צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁהָֽיְתָה חֲמוֹרוֹ קַייֶמֶת בְּשָׁעָה שֶׁמָּשַׁךְ אֶת הַפָּרָה. שֶׁכָּל־הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָייָה חוּץ מִן הַחֲלִיפִין. וּמָאן דְלָא סְבַר דָּא מִילְּתָא לָא סְבַר בִּנְזִיקִין כְּלוּם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וַאֲנָא לֵית נָא סְבַר לָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא לְרִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. לֹא הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה לְהוֹצִיא קִידּוּשִׁין מֵרְשׁוּת הָאָב. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹנָה אָֽמְרִין. תִּיפְתָּר בְּקִידּוּשִׁים קְטַנִּים. דְּלֹמָא. רִבִּי חוּנָה וְרִבִּי פִּינְחָס וְרִבִּי חִזְקִיָּה סָֽלְקִין מִישְׁאוֹל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵף לְמֵילַף מִינֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לִשְׁמוּאֵל. נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל. הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. וְלֹא הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה לְהוֹצִיא כְּתוּבָּה מֵרְשׁוּת הַבַּעַל. אָמַר לוֹן. לֹא מוֹדֶה שְׁמוּאֵל שֶׁאִם מָשַׁךְ בַּעַל הַפָּרָה אֶת הַחֲמוֹר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁהָיוּ בָהּ מוּמִין אֵילּוּ עַד שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ. וְזֶה כֵּיוָן שֶׁכָּנַס כְּמִי שֶׁמָּשַׁךְ. רִבִּי בָּא רַב הַמְנוּנָא רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה בְשֵׁם רַב. מָֽכְרָה לוֹ פָרָה בְדָמִים. דַּחֲזָקֵיהּ אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי אִינּוּן פְּרִיטַיָּא. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ בְּעִי מִינְּהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. מִיזַבִּין לֵיהּ חֲמוֹר. מָשַׁך בַּעַל הַפָּרָה אֶת הַחֲמוֹר לֹא נִקְנֵית הַפָּרָה. חֲמוֹר מָהוּ שֶׁיִּקָּנֶה. רִבִּי בָּא אָמַר. נִקְנֵית. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵינָהּ נִקְנֵית. סָבַר רִבִּי בָּא דְּאִינּוּן חֲלִיפִין. וְלֵית אִינּוּן חֲלִיפִין. רִבִּי מָנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. פְּעָמִים שֶׁתְּחִילַּת מֶקַח לָזֶה וּתְחִילַּת מֶקַח לָזֶה. הֵיךְ עֲבִידָא. מָֽכְרָה לוֹ פָרָה בְדָמִים. סְמִיכָה גַבֵּי חָדָא פְּרִיטַייָא. לְמָחָר אַשְׁכְּחֵיהּ קָאִים תַּמָּן. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ עֲבִיד קְייַם הָכָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּעָא אִינּוּן פְּרִיטַייָא. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ בְּעִי מִינְּהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. מִיזְבִין לִי חַד חֲמוֹר. אֲמַר לֵיהּ. הֲרֵי חֲמוֹר לְפָנֶיךָ. מָשַׁךְ זֶה לֹא קָנָה זֶה. מָשַׁךְ זֶה לֹא קָנָה זֶה. אֶלָּא זֶה קָנָה לְעַצְמוֹ וְזֶה קָנָה לְעַצְמוֹ. מַתְנִיתָא. רְשׁוּת הָגָּבוֹתַּ בְּכֶסֶף וּרְשׁוּת הַהֶדְיוֹט בַּחֲזָקָה. כֵּיצַד. גִּיזְבַּר שֶׁנָּתַן מָעוֹת הֶקְדֵּשׁ בִּמְטַלְטְלַין קָנָה הֶקְדֵּשׁ בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהוּא. שֶׁנֶּאֱמַר לַײ֨ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ. אֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹתַּ כִּמְסִירָתוֹ לַהֶדְיוֹט. כֵּיצַד. לָקַח פָּרָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בְּמָאתַיִם. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא מָאתַיִם עַד שֶׁעָמַד בִּמְנָה. מֵבִיא מָאתַיִם. הָדָא הִיא אֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לַהֶדְיוֹט. פָּרָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בִּמְנָה. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא מְנָה עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם. מֵבִיא מָאתַיִם. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְיָסַף חֲמִישִּׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ. הָא אִם יוֹסִיף הֲרֵי הוּא קָם לוֹ וְאִם לָאו אֵינוֹ קָם לוֹ. שׁוֹר זֶה עוֹלָה וּבַיִת זֶה קָרְבָּן. קָנָה הֶקְדֵּשׁ בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהוּא. דִּכְתִיב לַי֙י הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וגו׳. וּבְהֶדְיוֹט לֹא קָנָה שָׁעָה עַד שֶׁיַּחֲזִיק.
וְאִשְּׁר֥וּ אֶתְכֶ֖ם כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כִּֽי־תִהְי֤וּ אַתֶּם֙ אֶ֣רֶץ חֵ֔פֶץ אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ {פ}
חָזְק֥וּ עָלַ֛י דִּבְרֵיכֶ֖ם אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַה־נִּדְבַּ֖רְנוּ עָלֶֽיךָ׃אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃מקרא מלאכי פרק ג פסוק טו
שיתוף מבוי כיצד מניח אדם חבית של יין ושל שמן ושל [תבואה] ושל גרוגרות ושל [זיתים] בין משלו בין משל חבירו [ואומר הרי זו לכל בני מבוי] היתה משלהן א"צ לזכות היתה משלו מגביהה מן הארץ ואומר זכיתי לכם ולכל שנתוספו [עליהם] נתוספו עליהן מזכה ואין צריך להודיע א"ר יהודה מעשה והיינו שרויין בית גלודה בלוד והיינו מבשלין קדרה של עדשים וא' עומד על פתח [מבוי] ואומר זכיתי לכם בקדרה של עדשים היין כדי לשתות בו [מזון] שתי סעודות והשמן כדי לאכול בו מזון שתי סעודות [והחומץ] כדי לטבל בו [מזון] שתי סעודות תחלתו וסופו כשיעור הזה רבי שמעון אומר תחלתו כשיעור הזה אף על פי שאין סופו כשיעור הזה כלה החפץ מודיע וא"צ לזכות.אר"ש ב"א פעם א' [היינו יושבין לפני ר"מ בערדסקין ואמר אחד] ערבתי בבצלים והושיבו ר"מ בד"א שלו וכן היה רשב"א אומר מערבין לחולה ולאסטניס [ולקטן במזונו ולרעבתן בבינוני] של כל אדם.אין משתתפין [לא] באוצר ולא במבוי אא"כ יחד לו מקום האנשים שנשתתפו שלא לדעת הנשים שיתופן שיתוף ונשים שנשתתפו שלא לדעת [אנשים] אין שיתופן שיתוף [ומשתתפין במבוי ואם רצו לערב מערבין בחצרות אבל אין רשאין להשתתף משתתפין במבוי ומערבין בחצרות שלא לשכח עיקר העירוב] דברי ר"מ וחכ"א או מערבים או משתתפים.תוספתא עירובין פרק ו תוס ד