משנה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְעָשׂוּ כָל־הַקָּהָל אוֹ רוּבָּן עַל פִּיהֶן מְבִיאִין פָּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים וּבַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים וּשְׁלשָׁה עָשָׂר שְׂעִירִים פַּר וְשָׂעִיר לְכָל־שֵׁבֶט פַּר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין. הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְעָשׂוּ כָל־הַקָּהָל כול׳. מָאן תַּנָּא רוֹב. רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. הִיא מַחֲצִית כָּל־הַשְּׁבָטִים הִיא מַחֲצִית כָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּבִלְבַד רוֹב. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. חֲצִי כָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּבִלְבַד רוֹבֵי שְׁבָטִים שְׁלֵימִים. שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל־הַשְּׁבָטִים. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל־הַשְּׁבָטִים קְרוּיִין קָהָל. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל. וְאַתְייָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי יוּדָה. כְּמַה דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. כָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל. מַה בֵּינֵיהוֹן. גְּרִירָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל־הַשְּׁבָטִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר אֶת כָּל־הַשְּׁבָטִים. מוֹדֶה וְהוּא שֶׁתְּהֵא הוֹרָייָה מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַעֲמֵיהּ דָּהֵין תַּנַּייָא מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁר֭ יִבְחַ֣ר יי. רִבִּי אַבּוּן בְשֵׁם רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי. קִרְייָא מְסַייֵעַ לְמָאן דָּמַר. כָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל. דִּכְתִיב גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִם֭ יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ. וְאַדַּיִין לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חַלּוּקִין כָּאן כָּךְ הֵן חַלּוּקִין בְּטוּמְאָה. דְּתַנֵּי. הָיָה צִיבּוּר חֶצְייָן טְהוֹרִין וְחֶצְייָן טְמֵאִין. הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁינִי. רִבִּי יוּדָה אוּמֵר. הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין לְעַצְמָן. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין הַפֶּסַח לַחֲצָאִין אוֹ כוּלָּן יַעֲשׂוּ בְטוּמְאָה אוּ כוּלָּן יַעֲשׂוּ בְטַהֲרָה. מִינוּ אָֽמְרוּ לוֹ. כְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. נִיטְמֵאת אַחַת מִן הַחַלּוֹת אוֹ אֶחָד מִן שְׁייָרִים רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵיהֶן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּרֵיפָה. שֶׁאֵין קָרְבַּן צִבּוּר חָלוּק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הַטָּמֵא בְטוּמְאָתוֹ וְהַטָּהוֹר יֵאָכֵל׃ רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִינוּ אָֽמְרוּ לוֹ. חֲכָמִים שֶׁהֵן כְּשִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה.
הלכה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס כול׳. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל אִם יָכוֹל הָדָא דְתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה שִׁכּוֹרֶת. מָֽזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס. אָֽמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ. וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים. לֹא נִתְכַװְנָה אֶלָּא כְלוֹמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. אֲפִילוּ לְשׁוֹן קָרְבָּן אֵינוֹ. לָמָּה. שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ עָלָיו לֹא נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן קָרְבָּן וְלֹא קָרְבָּן בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת.תלמוד ירושלמי נזיר פרק ב הלכה ג
מתני׳ אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת עד אומר אכל ועד אומר לא אכל אשה אומרת אכל ואשה אומרת לא אכל מביא אשם תלוי עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי פטורשנים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב א"ר מאיר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי פטוראכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת אכל חלב ודם ופיגול ונותר בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת זה חומר במינין הרבה ממין אחדתלמוד בבלי כריתות דף יא עמוד ב