משנה: הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן אֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסּוֹס וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן פְּסוּלָה. אִם הָיָה הַסִּיכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן אוֹ שֶׁקְּצָצָן כְּשֵׁירָה. וְזֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה וְאֵין גִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ. וְכָל־דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ מְסַכְּכִין בּוֹ׃ הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיִּדְלֶה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ]. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא. צָרִיךְ לְנַעֲנֵעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּרְתֵּיהוֹן לְקוּלָּא. הִידְלָה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ] אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִעֲנֵעַ. נִעֲנֵעַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִידְלָה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ]. רִבִּי בָּא חִינְנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. סִיכְּכָהּ בִּשְׁלַבִּיּוֹת (כְּשֵׁירָה) [פְּסוּלָה]. בִּזְכָרִים כְּשֵׁירָה. בִּנְקֵיבוֹת פְּסוּלָה. סִיכְּכָהּ בָּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן פְּסוּלָה. בְּהוּצֲנֵי פִשְׁתָּן כְּשֵׁירָה. סִיכְּכָהּ בַּחֲבָלִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. מָאן דָּמַר. כְּשֵׁירָה. בַּחֲבָלִים שֶׁלְסִיב. וּמָאן דָּמַר. פְּסוּלָה. בַּחֲבָלִים שֶׁלְפִּשְׁתָּן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ. מִפְּסוֹלֶת שֶׁבַּגּוֹרֶן וְשֶׁבַּיֶּקֶב אַתְּ עוֹשֶׂה לָךְ סְכַךְ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְאֵיד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. דֵּין כְּדַעְתֵּיהּ וְדֵין כְּדַעְתֵּיּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. עֲנָנִים מִלְּמַעֲלָה הָיוּ. דּוּ יְלִיף לָהּ מֵאָ֨סְפְּךָ֔. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עֲנָנִים מִלְּמַטָּן הָיוּ. דּוּ יְלִיף לָהּ מֵעֲנָנִים. אָמַר רִבִּי אַבִּין. דֵּין כְּדַעְתֵּיהּ וְדֵין כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ מְדַמֵּי לָהּ בִּמְשַׁלֵּחַ לַחֲבֵירוֹ חָבִית וְקַנְקַנָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ מְדַמֵּי לָהּ כָּהֵן דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ. שְׁלַח קּוּפַּתָּךְ וְסַב לָךְ חִיטִּין.
שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, הִיא טְמֵאָה וּשְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת, וְתוֹלוֹת זוֹ בָזוֹ. וְאִם לֹא הָיוּ רְאוּיוֹת לִרְאוֹת, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן רְאוּיוֹת:
שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת הָאֶמְצָעִית, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. תַּחַת הַפְּנִימִית, שְׁתַּיִם הַפְּנִימִיּוֹת טְמֵאוֹת וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. תַּחַת הַחִיצוֹנָה, שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת וְהַפְּנִימִית טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁעָבְרוּ דֶרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה. אֲבָל אִם עָבְרוּ שְׁלָשְׁתָּן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, הִיא טְהוֹרָה וּשְׁתַּיִם טְמֵאוֹת. בָּדְקוּ שְׁתַּיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, הֵן טְהוֹרוֹת וְהַשְּׁלִישִׁית טְמֵאָה. שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְגַל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בֵּין שְׁנֵי גַלִּים טְהוֹרִים, וּבָדְקוּ אַחַד מֵהֶן וּמָצְאוּ טָהוֹר, הוּא טָהוֹר וּשְׁנַיִם טְמֵאִין. שְׁנַיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרִים, הֵם טְהוֹרִים וְהַשְּׁלִישִׁי טָמֵא. שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרִים, כֻּלָּן טְמֵאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, לְעוֹלָם הוּא בְטֻמְאָתוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ, טֻמְאָה הֵיכָן הִיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בּוֹדֵק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה:
שִׁבְעָה סַמָּנִין מַעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם. רֹק תָּפֵל, וּמֵי גְרִיסִין, וּמֵי רַגְלַיִם, וְנֶתֶר, וּבוֹרִית, קְמוּנְיָא, וְאֶשְׁלָג. הִטְבִּילוֹ וְעָשָׂה עַל גַּבָּיו טָהֳרוֹת, הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, הֲרֵי זֶה צֶבַע, הַטָּהֳרוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. עָבַר אוֹ שֶׁדֵּהָה, הֲרֵי זֶה כֶתֶם, וְהַטָּהֳרוֹת טְמֵאוֹת, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל:
משנה נידה פרק ט משנה ז
מר זוטרא איקלע לבי רב אשי אמרו ליה לטעום מר מידי אייתו לקמיה בישרא א"ל ליכול מר דמיברי משום דבוכרא הוא מנא לכו הא אמרו ליה דזבן לן פלוני כהן אמר להו לא סבירא לכו הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות אמרו ליה לא סבירא לן דאנן מיזבן קא זבנינן אמר להו ולא סבירא לכו הדתנן עד כמה ישראל חייב ליטפל בבכור בדקה שלשים ובגסה חמשים יום ואם אמר לו תנהו לי בתוך זמנו הרי זה לא יתננו לו ואמר רב ששת מה טעם מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות תלמוד בבלי תמורה דף ח עמוד ב