משנה: קָֽרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר שֵׁנִי אֶלָּא מִקֵרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים׃ הלכה: מַתְנִיתָה בְּשֶׁעִיבְּרוּ וְאַחַר כָּךְ קָֽרְאוּ אוֹתָהּ. אֲבָל אִם קָֽרְאוּ אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ עִיבְּרוּ לֹא בְדָא. מַתְנִיתָה לֹא אָֽמְרָה כֵן אֶלָּא קָֽרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּתוּב לְקַייֵם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הזֹּ֭את. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הַשֵּׁינִית׃ אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאִם קָֽרְאוּ אוֹתָהּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מֶה עָשׂוּ מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. כָּֽתְבוּ אִגֶרֶת וְשָֽׁלְחוּ לְרַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכֵּן אָֽמְרוּ לָהֶם. מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם שְׁנֵי יָמִים הַלֵּילּוּ בְּכָלֽ־שָׁנָה. אָֽמְרוּ לָהֶן. לֹא דַיֵינוּ הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ אֶלָּא שֶׁאַתֶּם רוֹצִין לְהוֹסִיף עָלֵינוּ עוֹד צָרָתוֹ שֶׁלְהָמָן. חָֽזְרוּ וְכָֽתְבוּ לָהֶן אִיגֶּרֶת שְׂנִייָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב לְקַייֵם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת [הַפּוּרִ֛ים] הַזֹּ֭את הַשֵּׁנִֽית׃ מֶה הָיָה כָתוּב בָּהּ. אָֽמְרוּ לָהֶן. אִם מִדָּבָר זֶה אַתֶּם מִתְייָֽרְאִים הֶרֵי הִיא כְתוּבָה וּמַעֲלָה בָּאַרְכַייִם. הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֨פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵי֭ מָדַ֥י וּפָרָֽס׃ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵינִים וּמֵהֶם שְׁלֹשִׁים וְכַמָּה נְבִיאִים הָיוּ מִצְטָעֲרִין עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָֽמְרוּ. כָּתוּב אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה י֨י אֶת־מֹשֶׁה֭. אִילּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִפִּי מֹשֶׁה. כָּךְ אָמַר. לָנוּ מֹשֶׁה. אֵין נָבִיא אַחֵר עָתִיד לְחַדֵּשׁ לָכֶם דָּבָר מֵעַתָּה. וּמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר מְבַקְּשִׁים לְחַדֵּשׁ לָנוּ דָבָר. לֹא זָזוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין [בַּדָּבָר] עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָֽצְאוּ אוֹתָהּ כְּתוּבָה בַתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּ֙אמֶר י֙י אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתוֹב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר. זֹאת תּוֹרָה. כְּמַה דְתֵימַר וְזֹ֭את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵי֖ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ זִכָּרוֹן֙ אֵילוּ הַנְּבִיאִים. וַ֠יִּכָּתֵב סֵ֣פֶר זִכָּר֤וֹן לְפָנָיו֙ לְיִרְאֵ֣י י֙י וגו׳׃ בַּסֵּ֔פֶר אֵילּוּ הַכְּתוּבִים. וּמַֽאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִײַם דִּבְרֵ֥י הַפּוּרִים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּב֭ בַּסֵּֽפֶר׃ רַב וְרִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן וּבַר קַפָּרָא וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרוּ. הַמְגִילָּה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לָמֹשֶׁה בַסִּינַי. אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִּים עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. וַחֲמֵשֶׁת סִיפְרֵי תוֹרָה אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. מַה טַעֶמָא. ק֥וֹל גָּד֭וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף מְגִילַּת אֶסְתֵּר וַהֲלָכוֹת אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. נְאֱמַר כָּאן ק֥וֹל גָּד֭וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְזִכְרָ֖ם לֹא־יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃ הֲלָכוֹת. הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָם֖ לֽוֹ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. בְּכָל־שָׁנָה֖ וְשָׁנָֽה׃ הִקִּישׁ שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת לְשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. מַה שָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן אַף שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוֹבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. כְּדֵי לִסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הָֽיְתָה מְעוּבֶּרֶת. מַה טַעַם. מִיּ֧וֹם ׀ לְי֛וֹם וּמֵחוֹדֶשׁ לְחוֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר֭ הוּא־חוֹדֶשׁ אֲדָֽר׃ אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. מַה בֵינֵיהוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. נוֹלַד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר בְּשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת וְנִכְנַס לְשָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. שָׁנָה אֲרוּכָּה הִיא. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אֵין לוֹ אֶלָּא עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אַייכוֹ בַּר נַגָּרִי. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה כָל־אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עַד הַפּוּרִים. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַיי. הָדָא אָֽמְרָה. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. לָא קִייֵם עַל שַׁתָּא וּמְעַבֵּר לָהּ. מַר עוּקְבָּא אַשְׁכַּח תְּרֵין אִיגְרִין. בְּחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא תַּלְתִּין יוֹמִין. וּבְחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא יֶרַח יוֹמִין. מָאן דְּאָמַר תַּלְתִּין יוֹמִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. וּמָאן דְּאָמַר. יֶרַח יוֹמִין. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי יוּדָן גְּזוֹרִי רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְעוֹלָם שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְעוּבָּרִין. עִיבֵּר אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא עִיבֵּר אֶת הַשֵּׁינִי מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. לְעוֹלָם אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן חָסֵר. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִצוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הַשֵּׁינִי אֵינָן נוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הָרִאשׁוֹן חוּץ מִן הֶסְפֵּד וּמִן הַתַּעֲנִית שֶׁהֵן שָׁוִין בָזֶה וּבָזֶה. רִבִּי בָּא רַר יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי חוּנָה רַבָּהּ דְּצִיפּוֹרִין אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא אָמַר אֶלָּא הִנְהִיג. הָא לַהֲלָכָה לֹא. אֲבָל לְעִנְייָן שְׁטָרוֹת כּוֹתְבִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן וַאֲדָר הַשֵּׁינִי. אֶלָּא שֶׁכּוֹתְבִין אֲדָר הַשֵּׁינִי תִינְייָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֲדָר הַשֵּׁינִי כוֹתֵב תי״ו וְדַיּוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁינִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים׃ רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַף שִׁימּוּעַ שְׁקָלִים וְכִלְאַיִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב חוּנָה רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאֵין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. כְּלוּם אָֽמְרוּ. מַשְׁמִעִין עַל הַשְּׁקָלִים. לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן. אְִם אוֹמֵר אַתְּ. בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִית בַּשַּׁתָּא שִׁיתִין יוֹמִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ יוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם לֹא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַצְּמָחִין נִיכָּרִין. אְִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִינּוּן דַּקִּיקִין.
ר' אליעזר אומר יו"ט הסמוך לשבת בין [מלפניו ובין מלאחריו] מערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר מודה ר"א שאין מערבין חצי היום לצפון וחצי היום לדרום שאין חולקין יום אחד וחכ"א כשם שאין חולקין יום אחד כך אין חולקין [שני] ימים אמר להם ר"א אי אתם מודים במערב ברגליו ביום ראשון שצריך לערב ברגליו ביום [השני] נאכל עירובו [עד שלא חשיכה] אין יוצא עליו ביום [השני] אמרו לו אבל אמר להם הללו ב' ימים הן אמרו לו אי אתה מודה שאין מערבין מיו"ט לחבירו אמר להם אבל אמרו לו הללו יום אחד [הוא] עירב ברגליו ביום הראשון [צריך לערב] ברגליו ביום [השני] נאכל עירובו [עד שלא חשיכה] אין יוצא עליו ביום [השני] דברי רבי רבי יהודה אומר הרי זה חמר גמל רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל [ב"ר] יוחנן בן ברוקה [אומר] ערב ברגליו [ביום הראשון אין צריך לערב ברגליו ביום השני] נאכל עירובו [עד שלא חשכה יוצא עליו ביום השני] מודים חכמים לר"א [בשני ימים טובים של ר"ה שמערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר] ור' יוסי אוסר [שקדושת שניהם אחת הוא] אמר להם ר' יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש.[הרי שהיתה בידו כלכלה של פירות וצריך לתקנו היום הוא אומר אם יו"ט הוא אין בדברי כלום ואם לאו קורא שם לתרומה ומעשרות שבה ואוכלה ור' יוסי אוסר מודה רבי יוסי] בב' ימים טובים של גליות.כיצד מעברין את הערים ארוכה כמות שהיא [ועגולה] עושין לה זוית מרובעת אין עושין לה זוית היתה [עשויה כמין קשת כמין גם] רואין אותה כאילו היא שוה היתה [רחבה מראשה אחד וצרה מראשה אחד רואין את מקום הצר כאילו מלא בתים וחצירות מכניס לאמצע מרביע כנגדו ומודד הימנו ולהלן] אלפים אמה.תוספתא עירובין פרק ד תוס ד
סְבָבֻ֤נִֽי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כׇּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃וְרִ֥יב לַיהֹוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃מקרא הושע פרק יב פסוק ד