יבמות פרק א-ה דפי תלמוד ירושלמי

משנה: שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵילּוּ מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. אִמּוֹ וְאֵשֶׁת אָבִיו וָאֲחוֹת אָבִיו אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו. הלכה: שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵילּוּ מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים כול׳. מַה אִינָּה חֲמוּרָה. הָכָא כָרֵת וְהָכָא כָרֵת. הָכָא מַמְזֵר וְהָכָא מַמְזֵר. מַהוּ חֲמוּרוֹת. שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִינָּשֶׂא לָאַחִים שֶׁלֹּא בַעֲבֵירָה. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָא כֵן. וְכוּלָּן אִם יְכוֹלוֹת לְהִינָּשֶׂא לָאַחִין שֶׁלֹּא בַעֲבֵירָה צָרוֹתֵיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמַן הַיִּבּוּם. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין צָרָה אֶלָּא מֵאָח בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. וּתְהֵא צָרָה מִן הַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא שְׁמִיעַ רִבִּי יִרְמְיָה הָדָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. לֹא שְׁמִיעַ לְמַתְנִיתִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. חָזַר וָמַר. אִין דִּשְׁמִיעַ. אֶלָּא כְּאִינַשׁ דִשְׁמִיעַ מִילָּה וּמַקְשֵׁי עֲלָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. הַבָּא עַל הַצָּרָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ אֶיפְשַׁר לְצָרָה בְּלֹא אֵשֶׁת אַח יְאוּת. אֶיפְשַׁר לְאֵשֶׁת אַח בְּלֹא צָרָה. אֵיפְשַׁר לְצָרָה בְּלֹא אֵשֶׁת אַח. וְאֵשֶׁת אָח לֹא יְבִימְתּוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה לָהּ בָּנִים מֵאַחִים.