משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לֹו אוֹכְלִין מְרוּבִּין וּנְכָסִים מְמוּעָטִים מֵבִיא שְׁלָמִים מְרוּבִּין וְעוֹלוֹת מְמוּעָטוֹת. אוֹכְלִין מְעוּטִין וּנְכָסִים מְרוּבִּין מֵבִיא עוֹלוֹת מְרוּבּוֹת וּשְׁלָמִים מְמוּעָטִין. זֶה וְזֶה מְמוּעָטִין עַל זֶה נֶאֱמַר מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף. זֶה וְזֶה מְרוּבִּין עַל זֶה נֶאֱמַר אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃ הלכה: עָנִי וְיָדוֹ רְחָבָה. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו. אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ. עָשִׁיר וְיָדוֹ מְעוּטָה. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו. כְּבִרְכַּ֛ת ײ֨ אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ עָנִי וְיָדוֹ מְעוּטָה. עַל זֶה נֶאֱמַר. אֵין פָּחוּת מִשְׁתֵּי כֶסֶף. אִישׁ. פְּרָט לְקָטָן. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי חֲגִיגָה בְחָמֵשׁ סְלָעִים. וְהֵבִיא בִשְׁתַּיִם. יָצָא אוֹ כְבָר נִקְבַּע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ מִי שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי אָשָׁם בְּחָמֵשׁ סְלָעִים. שֶׁמָּא לֹא נִקְבַּע. וָכָא נִקְבַּע.
כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִין חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא כָל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו), בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל:
שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר:
בַּתַּעֲנִיּוֹת, בְּשֶׁל זְכָרִים, כְּפוּפִין, וּפִיהֶן מְצֻפֶּה כֶסֶף, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע. שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת:
משנה ראש השנה פרק ג משנה ה
הלכה: הָעוֹקֵר שְׁתָלִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ כו׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רִבִּי עֲקִיבָה הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן נוֹטֵל מִן הַגּוֹרֶן וְזוֹרֵעַ וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עַד שֶׁיִּמְרַח דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בִּשְׁתָלִים. מַה בֵּין חִטִּים מַה בֵּין שְׁתָלִים. חִטִּין גְּמַר מְלָאכָה שְׁתָלִים אֵינָן גְּמַר מְלָאכָה. מוֹדֵי רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים בְּלֶפֶת וּצְנוֹנוֹת שֶׁהֵן פְּסֵידִין. וְחִטִּין אֵינָן פְּסֵידִין. חִטִּין יֵשׁ לָהֶן גּוֹרֶן אֲחֶרֶת. אֵילּוּ אֵין לוֹ גּוֹרֶן אֲחֶרֶת.לָקַט לְשַׁלַּח לַחֲבֵירוֹ פָּטוּר. רַב אָמַר הוּא אָסוּר לוֹכַל. רִבִּי שַׁמַּי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מַה דְאָמַר רַב בְּשֶׁהִכְנִיסוֹ לַחֲצַר בֵּית שְׁמִירָה כְרִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן לָקַח בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע פָּטוּר. הָא בְּתָלוּשׁ חַייָב. מָאן אִית לֵיהּ מִקַּח טוֹבֵל בְּפֵירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן לֹא רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. וְתַנִּי כֵן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אַף הַשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵירוֹ עֲטָנִין וּשְׁתָלִין וַחֲבִילֵי תִּלְתָּן לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם מְשַׁלְּחֵי לַחֲבֵירֵיהֶן טְבָלִים בִּדְבָרִין הַלָּלוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֲפִילוּ חָבֵר שֶׁשִּׁילַּח לְחָבֵר צָרִיךְ לְעַשֵּׂר. חֲבֵרַייָא בָּעֵי נִיחָא עַם הָאָרֶץ חָשׁוּד. חָבֵר חָשׁוּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְכִי עַם הָאָרֶץ גַּבֵּי תְרוּמָה לָאו כְּחָבֵר הוּא. אֶלָּא כֵינִי נָהֲגוּ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מְשַׁלְּחִין לַחֲבֵירֵיהֶן טְבָלִים בִּדְבָרִים הַלָּלוּ.לֹא שַׁנְייָא בֵּין לְזֶרַע בֵּין לְהֶבְקֵר בֵּין לְחוּצָה לָאָרֶץ. תַּמָּן תַּנִּינָן לְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן מִשּׁוּם פֵּיאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עַד שֶׁיִּמְרַח. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. תַּמָּן הוּא מַבְקִיר עַל הַכֹּל בְּרַם הָכָא הוּא מַבְקִיר עַל הַגִּידּוּלִין. וְהָא תַנִּינָן חוּץ לָאָרֶץ. שַׁנְייָה הִיא חוּץ לָאָרֶץ בֵּין לְעִיקָּר בֵּין לְגִידּוּלִין. כָּה לֹא שַׁנְייָא בֵּין לְעִיקָּר בֵּין לְגִידּוּלִין.תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ה הלכה א