משנה: הוֹרוּ בֵית דִּין שׁוֹגְגִין וְעָשׂוּ כָל הַקָּהָל שׁוֹגְגִין מְבִיאִין פָּר. מְזִידִין וְעָשׂוּ שׁוֹגְגִין מְבִיאִין כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה. שׁוֹגְגִין וְעָשׂוּ מְזִידִין הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין׃ הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין שׁוֹגְגִין כול׳. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דָּמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא כְּגוֹן שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶן. וּמְזִידִין וְעָשׂוּ שׁוֹגְגִין. וְכִי יֵשׁ זָדוֹן לִשְׁגָגָה לְיָחִיד אֶצֶל הוֹרָײַת בֵּית דִּין. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּשֶׁבָּעֲטוּ בְהוֹרָייָתָן. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְחָֽזְרוּ וּבָעֲטוּ. עַל דַּעְתּוֹן דַּחֲבֵרַייָא כֵּיוָן שֶׁבָּעֲטוּ פְטוּרִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא מִכֵּיוָן שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין.
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל־דָּבָר שֶׁתָּלוּי בִּרְבִיעָה עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִייָה. וְשֶׁאֵין תָּלוּי בִּרְבִיעָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן רְבִיעָה. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שִׁבְעַת יָמִים שֶׁיָּֽרְדוּ בָהֶן גְּשָׁמִים וְלֹא פָֽסְקוּ וְיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעָה שְׁנִייָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבִיעָה. שֶׁרוֹבַעַת לָאָרֶץ.קוֹנָם יַיִן וכו׳. רִבִּי מֵאִיר כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִינָן תַּמָּן. עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיָּצָא נִיסַן.תלמוד ירושלמי נדרים פרק ח הלכה ה
אֵיזֶה הוּא מִין בְּמִינוֹ, הַחִטִּים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת עִם הַכֹּל, אֶלָּא עִם הַכֻּסְּמִין. הַשְּׂעוֹרִים מִצְטָרְפוֹת עִם הַכֹּל, חוּץ מִן הַחִטִּים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁאָר הַמִּינִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה:
שְׁנֵי קַבִּים, וְקַב אֹרֶז אוֹ קַב תְּרוּמָה בָּאֶמְצַע, אֵינָן מִצְטָרְפִין. דָּבָר שֶׁנִּטְּלָה חַלָּתוֹ בָּאֶמְצַע, מִצְטָרְפִין, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בַּחַלָּה:
קַב חָדָשׁ וְקַב יָשָׁן שֶׁנָּשְׁכוּ זֶה בָזֶה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יִטֹּל מִן הָאֶמְצַע, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, הַנּוֹטֵל חַלָּה מִן הַקַּב, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חַלָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָהּ חַלָּה:
משנה חלה פרק ד משנה ה