משנה: נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה וְשֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִנְטִיעוֹת הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט. וְאִם לִיקֵּט יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם וּבִלְבַד שֶלֹּא יִתְכַּוֵּן לִלְקוֹט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתְכַּוֵּן וְיִלְקוֹט וְיַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. הלכה: נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה נְטִיעָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. וַהֲלֹא כָל־הַנְּטִיעוֹת אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. כֵּינִי מַתְנִיתָא עֲרוּגָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי (מַתְנֵיתָא עֲרוּגָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי) בּוּן בְּשֶׁהֵבִיא עָצִיץ נָקוּב וְהֶעֱבִירוֹ תַּחַת הַגֶּפֶן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה לוֹקֵט שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת וּמַתִּיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת. נִתְפַּתְּחוּ מֵאָה מוּתָּרוֹת וַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיְּפַתְּחוּ יְהוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר אֶלָּא לִכְשֶׁיְּפַתְּחוּ. הָא לִיפְתַּח כַּתְּחִילָּה אָסוּר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תָּמָּן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְהָכָא בְּשֵׁם חִזְקִיָּה. וְאָֽמְרִין תַּמָּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פּוֹתֵחַ שָׁלֹשׁ חָבִיּוֹת וּמַתִּיר. וְאַתְיָא כְּחִזְקִיָּה דְהָכָא. וְהָא תַנִּינָן הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט. לְשֶׁעָבַר. וְהָא תַנִּינָן אִם לִקֵּט יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן כָּאן בְּשֶׁלִּיקֵּט שְׁלֹשָׁה כָּאן בְּשֶׁלִּיקֵּט כּוּלְּהֹן. תַּנֵּי רִימּוֹנֵי בְּדָן שֶׁסְּפֵיקוֹ מַעֲלֶה וַדָּייָן אֵינוֹ מַעֲלֶה. אַף בְּקַרְקַע כֵּן. סָפֵק קַרְקַע מַעֲלֶה וְקַרְקַע אֵינוֹ מַעֲלֶה. הֵיךְ עֲבִידָה נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה וְשֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִנְטִיעוֹת. אֲפִילוּ סָפֵק קַרְקַע מַעֲלֶה וְקַרְקַע אֵינוֹ מַעֲלֶה. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי אַף לְעִנְיָן נְבֵילָה כֵן. חָזַר רִבִּי יוּדָן וָמַר נְבֵילָה אֵין לָהּ עֲלִיָה קַרְקַע יֵשׁ לוֹ עֲלִייָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף יִתְכַּוֵּן וְיִלְקוֹט וְיַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מֵידַל בִּגְפָנִים. תַּמָּן תַּנִּינָן סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה טְחָנָן וּפָֽחֲתוּ. כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחוּלִין כֵּן פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה. מוּתָּר. תַּנֵּי אַף יִתְכַּוֵּין וְיִלְקוֹט. וְיַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַכֹּהֲנִים לִהְיוֹת טוֹחֲנִין מְדוּמָּע לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי טוֹחֵן וּמַתִּיר. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין אֵין טוֹחֵן וּמַתִּיר. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה המקדיש חצי עבדו וחצי שפחתו הוא וכהן שותפין בו חרמי כהנים שהקדישן להקדש המזבח או להקדש בדק הבית לא עשה כלום הקדש המזבח שהקדישו לחרמי כהנים או להקדש בדק הבית לא עשה כלום אבל הקדש בדק הבית שהקדישו לחרמי כהנים או להקדש המזבח מה שעשה עשוי חרמי כהנים אין להם פדיון ואין יוצאין ביובל חרמי ישראל רצו הבעלים לגאול הרשות ביד כהן. חרמי ישראל כיון שבאו ליד כהן הרי הן כחולין לכל דבר סתם חרמים להדיוט ומפורש לגבוה שנאמר (ויקרא כ״ז:כ״ח) כל חרם קדש קדשים הוא לה' ר' יהודה בן בתירא אומר סתם חרמים לגבוה ומפורש להדיוט שנאמר (שם) כשדה החרם.כהנים ולוים אין מחרימין דברי ר' יהודה ר"ש אומר כהנים אין מחרימין שחרמים שלהם. לוים מחרימים שאין חרמים שלהן אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בקרקעות כי אחוזת עולם הוא להם ודברי ר"ש במטלטלין שאין חרמים שלהן.שלשה חרמין הן (ויקרא כ״ז:כ״ח) אך כל חרם אשר יחרים איש לה' וגו' אלו חרמי כהנים. כל חרם קדש קדשים הוא לה' אלו חרמי גבוה. כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה אלו חייבי מיתות ב"ד.תוספתא ערכין פרק ד תוס יד שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה, שְׁלשָׁה בַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה בַדָּרוֹם וְאֶחָד בַּמִּזְרָח. שֶׁבַּדָּרוֹם, שַׁעַר הַדֶּלֶק. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. שְׁלִישִׁי לוֹ, שַׁעַר הַמָּיִם. שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר, וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ, אַחַת לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ, וְאַחַת לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין: וְשֶׁבַּצָּפוֹן, שַׁעַר הַנִּיצוֹץ. וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה, וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן, וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן. שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד: וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִיטוֹנוֹת פְּתוּחוֹת לִטְרַקְלִין, שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל, וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לַחֹל. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, בָּהּ יוֹרְדִים לְבֵית הַטְּבִילָה: משנה מידות פרק א משנה ז קודםהבא