משנה: בְּאֵי זֶה צַד אִם מֵתוּ הֵן צְרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. הָֽיְתָה בִתּוֹ אוֹ אַחַת מִכָּל־הָעֲרָיוֹת הָאֵילּוּ נְשׂוּאָה לְאָחִיו וְלוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת מֵתָה בִתּוֹ אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו צָרָתָהּ מוּתֶּרֶת. וְכָל־הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵינָה וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. הלכה: כֵּיצַד אִם מֵתוּ הֵן צְרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא כָּל־הַיְּכוֹלוֹת לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵנָה וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.
וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהֹוָ֔ה וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ׃מקרא ישעיהו פרק ב פסוק יא
וְתִסְבְּרָא? קָטָן שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּרַבָּנַן?אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא: מָשׁוּךְ — דְּרַבָּנַן, וְקָטָן שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ — דְּאוֹרָיְיתָא. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר דָּרְשִׁינַן ״וּבַיּוֹם״, וּמָר סָבַר לָא דָּרְשִׁינַן ״וּבַיּוֹם״.כִּי הָא דְּיָתֵיב רַבִּי יוֹחָנָן וְקָדָרֵישׁ: נוֹתָר, בִּזְמַנּוֹ — אֵינוֹ נִשְׂרָף אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ — נִשְׂרָף בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה.תלמוד בבלי יבמות דף עב עמוד ב