שביעית פרק א-ג דפי תלמוד ירושלמי

משנה: אֶחָד אִילַן סְרָק וְאֶחָד אִילַן מַאֲכָל רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן תְּאֵנִים אִם רְאוּיִין לַעֲשוֹת כִּכַּר דְּבֵילָה שֶׁל שִׁשִּׁים מָנֵה בְּאִיטַלְּקִי חוֹרְשִׁין כָּל־בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. פָּחוֹת מִכֵּן אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֶלָּא צוֹרְכָן. הָיָה אֶחָד עוֹשֶׂה כִּכַּר דְּבֵילָה וּשְׁנַיִם אֵין עוֹשִׂין אוֹ שְׁנַיִם עוֹשִׂין וְאֶחָד אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֶלָּא צוֹרְכָן. עַד שֶׁיְּהוּ שְׁלֹשָׁה וּמִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה. הָיוּ עֲשָׂרָה וּמֵעֲשָׂרָה וּלְמַעֲלָה בֵּין עוֹשִׂין בֵּין שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין חוֹרְשִׁין כָּל־בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן שֶׁנֶּאֱמַר בֶּחָרִיש וּבַקָּצִיר תִּשְׁבּוֹת. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית אֶלָּא חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנַס לַשְּׁבִיעִית. וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁהוּא יוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִעיִת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מַה חָרִישׁ רְשׁוּת אַף קָצִיר רְשׁוּת יָצָא קְצִיר הָעוֹמֶר. הלכה: אֶחָד אִילַן סְרָק כו׳. וְלָמָּה אָֽמְרוּ תְאֵינִים עַל יְדֵי שֶׁפֵּירוֹתֵיהֶן גַּסִּין וְהֵן עוֹשׂוֹת הַרְבֶּה. הֲרֵי אֶתְרוֹג פֵּירוֹתָיו גַּסִּין וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַרְבֶּה. הֲרֵי זֵיתִין עוֹשִׂין הַרְבֶּה וְאֵין פֵּירוֹתֵיהֶן גַּסִּין. וְאֵלּוּ עוֹשׂוֹת הַרְבֶּה וּפֵירוֹתֵיהֶן גַּסִּין. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא כָּל־אִילָנַיָּא עָֽבְדִין שָׁנָה פָּרָא שָׁנָה וְהָדָא תְאֵינְתָה עָֽבְדָה כָּל־שָׁנָה. הָיָה אֶחָד עוֹשֶׂה כו׳. רִבִּי בִּיבִי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מֵחֶשְׁבּוֹן מְשׁוּלָּשִׁים. זְעִירָא בַּר חִינְנָא אָמַר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מֵחֶשְׁבּוֹן מְתוּשָׁעִים. הָיוּ אַרְבָּעָה וְהַבָּקָר עוֹבֵר בְּכֵלָיו. שְׁנַיִם וְאֵין הַבָּקָר עוֹבֵר בְּכֵלָיו מִכֵּיוָן שֶׁאֵין הַבָּקָר עוֹבֵר בְּכֵלָיו אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִילּוּ חֲמִשָּׁה. הָיוּ חֲמִשָּׁה. תִּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנִין דְּתַנִּינָן תַּמָּן כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עַל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ כֶרֶם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֶּרֶם. וְרוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כְּאִלּוּ אֵינָן. וְחוֹרְשִׁין כָּל־בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן שֶׁנֶּאֱמַר בֶּחָרִיש וּבַקָּצִיר תִּשְׁבּוֹת. לָא אַתְיָא דְּלָא עַל רֵישָׁא אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֶלָּא צוֹרְכָן שֶׁנֶּאֱמַר בֶּחָרִיש וּבַקָּצִיר תִּשְׁבּוֹת. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כו׳. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּדַעְתֵּיהּ דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר אֵין הָעוֹמֶר בָּא מִסּוּרִיָּה יָצָא קְצִיר הָעוֹמֶר שֶׁיְּהֵא מִצְוָה.