משנה: הַלּוֹקֵחַ מַיִם וּמֶלַח וּפֵירוֹת הַמְחוּבָּרִים לְקַרְקַע אוֹ פֵּירוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלֵם לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת שׁוֹגֵג יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. מֵזִיד יַעֲלֶה וְיֵאָֽכְלוּ בַמָּקוֹם וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ יִרְקָבוּ. הַלּוֹקִחַ בְּהֵמָה שׁוֹגֵג יַחְזְרוּ דָמֶיהָ לִמְקוֹמָהּ. מֵזִיד תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל בַּמָּקוֹם וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ תִּיקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרָהּ. אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵיאָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאִם לָקַח יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. אֵין מְבִיאִין קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאִם מֵבִיא יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. זֶה הַכְּלָל כָּל־שֶׁהוּא חוּץ לָאֲכִילָה וּלְשְׁתִייָה וּלְסִיכָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵיאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית וְאִם לָקַח יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר כָּאן דֶּרֶךְ מְכִירָה כָּאן דֶּרֶךְ חִילּוּל. וְחָרָנָא אָמַר כָּאן בְּשֶׁהַמּוֹכֵר קַייָם. וְכָאן שֶׁהָלַךְ לוֹ הַמּוֹכֵר. וְלֹא יָדַעְנָא מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל נִקְנֶה הַמִּקַּח. הֲרֵי הוּא דְאָמַר כָּאן דֶּרֶךְ מְכִירָה כָּאן דֶּרֶךְ חִילּוּל. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי עֲקִיבָה דְּלֹא כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּרַשׁ וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכָל־אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ כְּלָל. בַּבָּקָר וּבַצֹּאן בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר פְּרָט. וּבְכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ הֲרֵי כְּלָל אַחֵר. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אֵי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. לוֹמַר לָךְ מַה הַפְּרָט מָפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁהוּא װְלַד װְלָדוֹת הָאָרֶץ. אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא װְלַד װְלָדוֹת הָאָרֶץ. רִבִּי עֲקִיבָה מְפָרֵשׁ מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁהוּא פֶּרִי װְלַד פֶּרִי וּמַכְשִׁירֵי פֶרִי. אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא פֶּרִי װְלַד פֶּרִי וּמַכְשִׁירֵי פֶרִי. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן דָּגִין וַחֲגָבִין כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. כְּרִבִּי עֲקִיבָה נִיקָּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי חַגַּיי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין מְחַלְלִין מָעוֹת עַל הַפֵּירוֹת בְּרִיחוּק מָקוֹם. אָֽמְרָהּ קוֹמֵי רִבִּי אֲבִינָא וְקַלְּסֵיהּ. אָֽמְרָהּ קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְקַנְתְּרֵיהּ. וְהָתַנִּינָן מָעוֹת בִּירוּשָׁלֵם וּפֵירוֹת בִּמְדִינָה. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהָיָה בְּמָקוֹם אֶחָד. כַּד נְפַק רִבִּי חַגַּיי אַשְׁכַּח תַּנֵּי מָעוֹת וּפֵירוֹת בִּירוּשָׁלֵם מָעוֹת וּפֵירוֹת בִּמְדִינָה. אָמַר אִין הֲוָה שְׁמִיעַ רִבִּי יִרְמְיָה הָדָא מִילְתָא יְאוּת קַנְטְרִי. בָּעֵא מַחֲזִיר בֵּיהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי זְעִירָא לֹא תַחְזוֹר בָּךְ. דְּאָמַר רִבִּי לָֽעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן בִּדְמַאי הָא בְּוַדַּאי לֹא. מִן דְּאָמַר רִבִּי לָֽעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא הָדָא אָֽמְרָה הוּא דְמַאי הוּא וַדַּאי. רִבִּי זְבִידָא הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי לִבְרֵיהּ. הָרוֹצֶה לְחַלֵּל מָעוֹת עַל הַפֵּירוֹת בִּזְמָן הַזֶּה בֵּין אֵילּוּ בֵּין אֵילּוּ קָֽדְשׁוּ כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִילֵּל אוּמְרִים מָעוֹת כְּמוֹת שֶׁהֵן וּפֵירוֹת כְּמוֹת שֶׁהֵן. עָבַר רִבִּי קְרִיסְפָּא אָמַר לֵיהּ לָא תַנִּייָתָהּ כֵּן אֶלָּא פֵּירוֹת עַל הַמָּעוֹת. הָא מָעוֹת עַל הַפֵּירוֹת דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא קָֽדְשׁוּ. וְהָתַנִּינָן אֵין מִקְדָּשׁ יִרְקָבוּ. תִּיפְתָּר שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ וְחָרֵב הַמִּקְדָּשׁ. תַּנֵּי בֶּן בֵּיבַי וְנָתַתָּ אֶת הַכֶּסֶף בְּרִיחוּק מָקוֹם אַתָּה פוֹדֶהוּ. בְּקִירוּב מָקוֹם אֵין אַתְּ פוֹדֶהוּ. וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּקִירוּב מָקוֹם אַתָּה מְחַלְלוֹ וְאֵי אַתְּ מְחַלְלוֹ בְּרִיחוּק מָקוֹם. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל נִקְנֶה הַמִּקַּח. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כִּיפּוּרָה. אָמַר רִבִּי הִילָא מִן מַה דְתַנִּינָן יֹאכַל כְּנֶגְדָּן הָדָא אָֽמְרָה קָֽדְשׁוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִכֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ נִקְנֶה הַמִּקַּח מִכָּן וְאֵילַךְ מִקַּח אֶחָד הוּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַקְדִּישׁוֹ. שֶׁהוּא סָבוּר לוֹמַר שֶׁמָּא קִידְּשׁוּ וְלֹא קִידְּשׁוּ.
עני שנתן פרוטה לקופה ופרוסה לתמחוי מקבלין אותה ממנו אם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן [נתנו לו חדשים והחזיר להן שחקים מקבלין אותה ממנו אם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן] היה משתמש בכלי מילת נותנין לו כלי מילת מטה נותנין לו מטה עיסה נותנין לו <כלי> עיסה פת נותנין לו פת להאכילו בתוך פיו מאכילין לו בתוך פיו שנא' (דברים ט״ו:ח׳) די מחסורו אשר יחסר לו אפי' עבד אפי' סוס לו זו אשה שנא' (בראשית ב׳:י״ח) אעשה לו עזר כנגדו מעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו שוב מעשה באנשי הגליל שהיו מעלין לזקן אחד ליטרא [אחת] בשר ציפורי בכל יום.היה משתמש בכלי זהב מוכרן ומשתמש בכלי כסף בכלי כסף מוכרן ומשתמש בכלי נחושת בכלי נחושת מוכרן ומשתמש בכלי זכוכית אמרו משפחת בית נבלטא היתה בירושלים והיתה מתיחסת על בני ארנן היבוסי העלו להם חכמים שלש מאות שקלי זהב ולא רצו להוציאן חוץ מירושלים.[האומר איני מתפרנס משל אחרים שוקדין עליו ומפרנסין אותו ונותנין לו לשום מלוה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דר"מ רש"א אומרין לו הבא משכון כדי לגוס את דעתו].תוספתא פיאה פרק ד תוס יג
עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מָאוֹר וְאַחַר כָּךְ בְּשָׂמִים, וּבֵית הִילֵּל אוֹמְרִים: בְּשָׂמִים וְאַחַר כָּךְ מָאוֹר. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָהֲגוּ הָעָם כְּבֵית הִילֵּל וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.רַב יַעֲקֹב בַּר אַבָּא אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא, חַזְיֵהּ דְּבָרֵיךְ ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן״ אַכָּסָא קַמָּא, וַהֲדַר בָּרֵיךְ אַכָּסָא דְבִרְכְּתָא, וְאִישְׁתִּי. אֲמַר לֵיהּ: לְמָה לָךְ כּוּלֵּי הַאי? הָא בָּרֵיךְ לַן מָר חֲדָא זִימְנָא! אֲמַר לֵיהּ: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא הָכִי עָבְדִינַן.אֲמַר לֵיהּ: תִּינַח בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא דְּהָכִי עָבֵיד, דְּסָפֵק מַיְיתֵי לַן סָפֵק לָא מַיְיתֵי לַן. הָכָא, הָא מַנַּח כָּסָא קַמַּן וְדַעְתַּן עִילָּוֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא עֲבַדִי כְּתַלְמִידֵי דְרַב, דְּרַב בְּרוֹנָא וְרַב חֲנַנְאֵל תַּלְמִידֵי דְרַב הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּאתלמוד בבלי פסחים דף קג עמוד א