משנה: אֵין תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וְלֹא עֲנָבִים עַל הַיַּיִן וְאִם תָּֽרְמוּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תְּרוּמַת עַצְמָן בָּהֶן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן אֵין תּוֹרְמִין מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי גֶזֶל הַשֵּׁבֶט. מָהוּ מִפְּנֵי גֶזֶל הַשֵּׁבֶט. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה שְׂעוֹרָה שֶׁל אוֹרֶז נַחַת רוּחַ הוּא לְאָדָם לִהְיוֹת כּוֹתֵשׁ כָּל־שֶׁהוּא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה שִׁבֳּלִים. עַד כָּאן קַשָּׁן. רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי מָנָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִתְרוֹם לְפִי שֶׁמֶן וְאֵינוֹ תוֹרֵם אֶלָּא לְפִי זֵתִים. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁתָּרַם לְפִי שֶׁמֶן. כְּדוֹן עֲבַד כֵּן זְמָן חוֹרָן לָא עֲבַד כֵּן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְחַבְרֵיהּ חָמִי לֵיהּ וְאוֹמֵר זֶה מִתְכַּוֵין לְרַבּוֹת וַאֲנִי אֵינִי מִתְכַּוֵין לְרַבּוֹת. חִזְקִיָּה אָמַר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן הָא שְׁאָר כָּל־הַדְּבָרִים לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שַׁנְייָא הִיא אֶלָּא זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן הָא שְׁאָר כָּל־הַדְּבָרִים. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ עַל אָתָר. רִבִּי חֲנַנְיָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי נַעֲשֶׂה כְאוֹמֵר הֲרֵי זֶה תְרוּמָה עָלֶיהָ וְעַל שֶׁלְּמַטָּן. רִבִּי חֲנַנְיָא סָבַר מֵימַר בְּמִינוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לא תְקַבֵּל עָלֶיךָ כֵן. מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ נִפְטַר מַה שֶׁבְּיָדוֹ וְהַשְּׁאָר חוּלִין וְחוּלִין פּוֹטְרִין אֶת הַטֵבֵל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל כְּאַחַת מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ נִפְטַר מַה שֶׁבְּיָדוֹ וְנִפְטַר מַה שֶׁלְּמַטָּן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה נִרְאִין הַדְּבָרִים בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לִתְרוֹם מִן הַמּוּקָּף. אֲבָל בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְצוּמְצֶמֶת בְּמִידָּה בְמִשְׁקָל וּבְמִנְיָן. תַּנִּינָן תַּמָּן אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי וְאִם תּוֹרֵם מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְמֵזִיד מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. מָה אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָכָא וּמָה אִין תַּמָּן שֶׁכּוּלּוֹ הֶפְסֵד לַכֹּהֲנִים אַתְּ אָמַר מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי הָכָא דְּאֵין כּוּלּוֹ הֶפְסֵד לַכֹּהֲנִים לֹא כָּל־שֶׁכֵּן. אַשְׁכָּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אֵין תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וְלֹא עֲנָבִים עַל הַיַּיִן וְאִם תָּֽרַם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תְּרוּמַת עַצְמָן בָּהֶן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין תְּרוּמָתָן תְרוּמָה. מִחְלְפָה דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. וָכָא הוּא אָמַר אֵין תְּרוּמָתָן תְרוּמָה. תַּמָּן טוּמְאָה אֵינָהּ מְצוּיָה וְאֵין בְּנֵי אָדָם טוֹעִין לוֹמַר שֶׁתּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. אֲבָל זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן מְצוּייִן הֵן. וְאִם אָמַר כֵּן אַף הוּא סָבַר מֵימַר שֶׁמּוּתָּר לִתְרוֹם זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן.
אָמַר רָבָא: מִי לֹא מוֹדֶה שְׁמוּאֵל שֶׁאִם קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לְזָרִים?מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסּוּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.גְּמָ׳ אָמַר רַב חָנָן בַּר אַמֵּי: מַחְלוֹקֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: הָרוֹאֶה אוֹמֵר לְהָטִיחַ גַּגּוֹ הוּא צָרִיךְ, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שׁוֹבָכוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו. אֲבָל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.תלמוד בבלי ביצה דף ט עמוד א
הנודר מפירות [שנה] אסור בכל פירות [שנה] ומותר [בעגלים ובגדיים] ובטלאים ובחלב ובגוזלות [אם] אמר גידולי שנה [שאני טועם] אסור בכולן הנודר מן הקיץ [אין] אסור אלא מן התאנה בלבד ר' שמעון בן גמליאל אומר ענבים בכלל [הקיץ] הנודר מן [הפרי] אסור בקשואין ובדלועין ובמלפפנות ומותר בפירות האילן הנודר מן התירוש אסור בכל מיני מתיקה ומותר ביין הנודר מן התבלין אסור בחיין ומותר במבושלין אם אמר הרי הן על פי והרי הן עלי אסור בהן בין חיין בין מבושלין.הנודר מן הפת [אין] אסור אלא [מן הפת] הבא מחמשת [מינין] בלבד הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי [לח ומותר ביבש] ומותר באורז ובחליקה ובטרגיס ובטיסני הנודר מן הכסות אסור [בפנדא ופסקא ומותר בסקרטיא באנפילא ובפמליא במכנסיים וכובע].כיצד [היה ר' מאיר אומר] הכל לפי הנודר היה [טעון] צמר [והצר] ואמר קונם צמר עולה עלי [אסור לטעון ומותר ללבוש היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון].תוספתא נדרים פרק ד תוס ד