משנה: אֵין פּוֹחְתִין לְפֵיאָה מִשִּׁשִּׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ אֵין לְפֵיאָה שֵׁיעוּר הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה. הלכה: תַּנִּי אֵין אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. מִתְנִיתָא בְּיֶתֶר מִכְּשֵׁיעוּר. אֲבָל בִּכְּשֵׁיעוּר אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִייִם מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִייִם מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִייִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים לְקֻלּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִייִם מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִייִם. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִייִם מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. מַתְנִיתָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.
הלכה: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי עָרְלָה יִדָּלֵק כול׳. כְּתִיב וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי בְּסָמוּךְ לְפִירְיוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי בְּעוֹרֵל אֶת פִּרְיוֹ. מָאן דְּאָמַר בְּעוֹרֵל אֶת פִּרְיוֹ קְלִיפִּין וְגַרְעִינִין בְּמַשְׁמַע. מָאן דְּאָמַר בְּסָמוּךְ לְפִרְיוֹ קְלִיפִּין בְּמַשְׁמַע וְלֹא גִּרְעִינִין. וְגַרְעִינִין מְנַיִין. הֲוִי סוֹפָךְ מֵימָר אֶת פִּרְיוֹ בְּסָמוּךְ לְפִרְיוֹ. אִית דְּבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ דָּבָר שֶׁהוּא עוֹרֵל אֶת פִּרְייוֹ וּפִרְייוֹ עוֹרְלוֹ.רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל־מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹאכַל לֹא תֹאכְלוּ לֹא יֵאָֽכְלוּ אַתְּ תּוֹפֵס אִיסּוּר הֲנָייָה בְּאִיסּוּר אֲכִילָה עַד שֶׁיָּבוֹא הַכָּתוּב וִיפָרֵשׁ לָךְ כְּשֵׁם שֶׁפִּירֵשׁ לָךְ בְּאֵבֶר מִן הַחַי וּבִנְבֵילָה. מַה פִּירֵשׁ לָךְ בְּאֵבֶר מִן הַחַי. וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵיפָה לֹא תֹאכֵלוּ. וּמַה פִּירֵשׁ בִּנְבֵילָה. לֹא תֹאכְלוּ כָּל־נְבֵילָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנּוּ וַאֲכָלָהּ. תַּנֵּי חִזְקִיָּה וּפַלִּיג. וְכִי מָה אָֽסְרוֹ לַכֶּלֶב.וְהָא כְתִיב כָּל־חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ. מֵעַתָּה אַתָּה תוֹפֵס אִיסּוּר הֲנָייָה לְאִיסּוּר אֲכִילָה. שַׁנְייָא הִיא דִּכְתִיב וְחֵלֶב נְבֵילָה וְחֵלֶב טְרֵיפָה. וְהָֽכְתִיב רַק אֶת הַדָּם. מֵעַתָּה אַתְּ תּוֹפֵס אִיסּוּר הֲנָייָה כְאִיסּוּר אֲכִילָה. שַׁנְייָא הִיא דִּכְתִיב עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם. מַה מַיִם מוּתָּרִין בַּהֲנָייָה אַף הַדָּם מוּתָּר בַּהֲנָייָה. וְהָֽכְתִיב עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ קִייַמְתִּיהָ בְּגִיד הַנָּשֶׁה שֶׁלַּנְּבֵילָה. וְהָֽכְתִיב וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי אַחֲוָה דְּרִבִּי יוֹסֵי. שַׁנְייָא הִיא שֶׁקָּבַע לֹו הַכָּתוּב זְמָן. וְהָֽכְתִיב לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא מִיעֵט אִיסּוּר הֲנָייָה שֶׁבּוֹ.תלמוד ירושלמי עורלה פרק ג הלכה א
אָמַר עֵד אֶחָד, אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין אַף לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ. חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת, וְלֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה:
שֶׁהָיָה בְדִין, וּמָה אִם עֵדוּת רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין אוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם, אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם, עֵדוּת אַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם בְּפָחוֹת מִשְּׁנָיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֵד אֵין בָּהּ, כָּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. קַל וָחֹמֶר לָעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה, וּמָה אִם עֵדוּת אַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם, הֲרֵי הִיא מִתְקַיֶּמֶת בְּעֵד אֶחָד, עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין אוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם, אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּעֵד אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כד) כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם יט), עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר, מַה לְּהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אַף כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים:
משנה סוטה פרק ו משנה ד