משנה: הָאוֹכֵל מֵהֶן כְּזַיִת מַצָּה בַפֶּסַח יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. כְּזַיִת חָמֵץ חַייָב בְּהִיכָּרֵת. נִתְעָרֵב אֶחָד מֵהֶן בְּכָל־הַמִּינִין הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח. הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה אָסוּר בָּהֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶן. וְחַייָבִין בַּחַלָּה וּבְמַעְשְׂרוֹת. הלכה: אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלּוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר װָא תִּיפְתָּר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִזֶּה וּכְזַיִת מִזֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ תֵימַר כְּזַיִת מִכּוּלְּהוֹן. שַׁנְייָא הִיא שֶׁכּוּלְּהֹן לְשֵׁם חָמֵץ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר שְׁנֵי דְבָרִים רָבִים עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן כֵּינִי מַתְנִיתָא אִי כְזַיִת מִזֶּה וּכְזַיִת מִזֶּה. הָא הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה אָסוּר בַּכֹּל כְּרַבָּנָן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶם. מַה נָן קַייָמִין אִם בְּאוֹמֵר פַּת תּוֹרָה מֵעַתָּה אַף הָאוֹמֵר תְּבוּאָה תוֹרָה יְהֵא אָסוּר בַּכֹּל דִּכְתִיב וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. אִי בְּאוֹמֵר פַּת סְתָם אֵין לָךְ קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסָה קִייַמְתִּיהָ בְּמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִין פַּת כֹּל. אֵין לָךְ קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חֲמֶשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד.
אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָמַר אֶלָּא קֳדָשִׁים קַלִּים. פִּיגּוּל וְנוֹתָר לְאַחַר זְרִיקָה לֹא כְלִפְנֵי זְרִיקָה הֵן. לֹא אָמַר אֶלָּא פִּיגּוּל וְנוֹתָר דָּבָר שֶׁאֵין זְרִיקָה מַתִּרָתוֹ בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים הָא בְקֳדָשִׁים קַלִּין הוֹאִיל וְהֵן מוּתָּרִין אַחַר זְרִיקָה אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם זָרוּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא קֳדָשִׁים קַלִּים. פִּיגּוּל וְנוֹתָר לְאַחַר זְרִיקָה לֹא כְלִפְנֵי זְרִיקָה הֵן. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר פִּיגּוּל וְנוֹתָר לְהוֹצִיא קֳדָשִׁים קַלִּים לְאַחַר זְרִיקָה. הָא לִפְנֵי זְרִיקָה הוֹאִיל וְהֵן אֲסוּרִין בְּקֳדָשִׁים קַלִּין לוֹקִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם זָרוּת. אָמַר רִבִּי אָבִין לִישָׁן מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹסֵי נִדְבוֹתֵיךָ זוֹ תוֹדָה וּשְׁלָמִים שֶׁאִם אָכַל מֵהֶן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים לוֹקֶה.רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא כֵן סָֽבְרִינָן מֵימַר כּוּלְּהֹן לְשׁוֹן תְּרוּמָה מִצְטָֽרְפִין. וָכָא יִצְרְפוּ לְשׁוֹן טוּמְאָה וּלְשׁוֹן זָרוּת. סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּהָדָא. דְּתַנֵּי בַּר קַפָּרָא חֲתִיכָה שֶׁלְקוֹדֶשׁ וְשֶׁלְפִּיגּוּל וְשֶׁלְנוֹתָר שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַחֲתִיכוֹת רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.תלמוד ירושלמי עורלה פרק ב הלכה ט
היו בו שתי שערות תלש אחת ונשר אחת טהור. היו שלש תלש אחת ונשרו שתים טהור שתים ונשרה אחת טמא. נתמעטה בהרתו מכגריס בין כך ובין כך טהור פתח בכולו בין כך ובין כך טהור.היתה בו מום כעדשה כווה חציה והלך חציה טהור היתה יתירה כעדשה כווה מותר והלך כעדשה טהור. כעדשה והלך מותר טמא. נתמעטה בהרתו מכגריס בין כך ובין כך טהור. פרחה בכולו בין כך ובין כך טמא. א"ר יוסי בד"א בזמן שנעשה במותר זה בהרת ואם נעשה מותר זה שחין טהורה שאפילו בהרת כסלע ונסמך לה שחין טהורה. התחילתו מביא להן ראיות מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור לא מפני שלא ראה הכהן סימני טומאה שבו אף תוך הסגרו והוא טהור עד שיראה הכהן סימני טומאה שבו אמרו לו יפה אמרת.קצצה מתכוין ר"א אומר משיולד לו נגע אחר ויטמא וחכמים אומרים אין לזה טהרה עולמית. אמר רבי יהודה לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על שקצצה וקצץ עמה בשר חי שאין לזה טהרה עולמית ועל שקצצה ושייר הימנה כל שהוא שאם פרחה בכולו הרי הוא טהור על מה נחלקו על שקצצה מת שרבי אליעזר אומר אין לו טהרה עד שילדו לו נגע אחר ויטהר הימנה וחכ"א פרחה במקצתו טמא פרחה בכולו טהור.תוספתא נגעים פרק ג תוס ו