משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׂאוֹר כְּזַּיִת וְחָמֵץ כַּכּוֹתְבָת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת: הלכה: [הלכה ב]. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְבִיעוּרוֹ. הָא לַאֲכִילָה כַזַּיִת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין לְבִיעוּרוֹ בֵּין לַאֲכִילָה כַזַּיִת. קָם רִבִּי מָנָא עִם רִבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ. מָן הֵן שְׁמַע רַב הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. מִן רִבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. [וְאוּף] (וַ)אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין לְבִיעוּרוֹ בֵּין לַאֲכִילָה כַזַּיִת. דִּי לֹא כֵן. נִיתְנֵי שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע כְּרִיתוֹת בַּתּוֹרָה.
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת, שֶׁאֵין בּוֹ לַכֹּהֵן כְּלוּם, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן אֶלָּא כְפִדְיוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר. שֶׁמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ צִירָן:
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים, שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבִירַת הַפִּלְיָא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִכְשִׁירוּהוּ:
משנה עדייות פרק ז משנה ד
וּמוֹלִיכָהּ אֵצֶל כֹּהֵן, דִּכְתִיב: ״וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ׳״.וְכֹהֵן מוֹלִיכָהּ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, דִּכְתִיב: ״וְהִגִּישָׁהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״.מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן וְדַיּוֹ. מְנָלַן —תלמוד בבלי סוטה דף יד עמוד ב