משנה: מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית בֵּין מִמַּעְייָן שֶׁיּוֹצֵא בַּתְּחִילָּה בֵּין מִמַּעְייָן שֶׁאֵין יוֹצֵא בַּתְּחִילָּה. אֲבָל לֹא מִמֵּי גְשָׁמִים וְלֹא מִמֵּי קֵילוֹן. וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים׃ הלכה: מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין כול׳. נִיחָא מַעְייָן שֶׁלֹּא יָצָא כַתְּחִילָּה. מַעְייָן שֶׁיּוֹצֵא כַתְּחִילָּה. וְלֹא טָרִיחַ הוּא. אֶלָּא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. מַשְׁקִין מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ שְׂדֵה בֵית הַבַּעַל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה אֶחָד וְנַעֲשֶׂה שְׁנַיִם אוֹ שֶׁהָיוּ מֵימָיו מוּעֲטִין וְנִתְבָּֽרְכוּ. וְתַנֵּי כֵן. מַעְייָן שֶׁיָּצָא כַּתְּחִילָּה מַשְׁקִין מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ שְׂדֵה בֵית הַבַּעַל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין מַשְׁקִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא שְׂדֵה בֵית הַשְּׁלָחִין שֶׁחָֽרְבָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר מַשְׁקִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אָבֵד. וְדָבָר שֶׁהוּא טָרִיחַ. עַל דַּעְתוֹן דְּרַבָּנִן אֵין מַשְׁקִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא אָבֵד וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טָרִיחַ. אָבֵד וְטָרִחַ מָה אָֽמְרֵי בָהּ רַבָּנִן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. כָּל־שֶׁהִיא פְסֵידָה וְהוֹלֶכֶת זוֹ הִיא בֵּית הַשְּׁלָחִין. עָֽמְדָה מִלְּהַכְחִישׁ זוֹ בֵית הַבַּעַל. מַחְלוֹקֶת דְּרִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים. עַד כַּמָּה תִשְׁהֵא וְתֵיעָשֶׂה בֵית הַשְּׁלָחִין. עַד כְּדֵי שֶׁתִּשְׁהֵא שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לָרֶגֶל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קבריי נְגַב קוֹמֵי מוֹעֲדָא תְּלָתָא יוֹמִין. חָזַר בְּמוֹעֲדָא. אֲתַא עוֹבְדָה קוֹמֵי רַב חוּנָה וְאָמַר. אִילֵּין דְּאַכְחֲשִׁין יִשְׁתְּייָן. אִילֵּין דְּלָא אַכְחֲשִׁין לָא יִשְׁתִּיִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי הוֹרוּן בְּהָדָא מְקֵרֶת דְּצִילַּייָא דַהֲווָת זֵרִיעָה סְעָרִין מֵיחַצְדִּינוּן בְּמּוֹעֲדָא דְּלָא יִפְקְעָן וְיֵיבְדָו. נִיחָא מֵי קֵילוֹן. מֵי גְשָׁמִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. גָּֽזְרוּ מֵי גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמֵי קֵילוֹן. רִבִּי בִּיסְנְא בְשֵׁם רִבִּי לָא. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּמּוֹעֵד. הָא בַשְּׂבִיעִית מוּתָּר. מַה בֵין שְׁבִיעִית מַה בֵין מוֹעֵד. שְׁבִיעִית עַל יְדֵי שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת בַּמְּלָאכָה הִתִּירוּ בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא טָרִיחַ בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טָרִיחַ. מוֹעֵד עַל יְדֵי שֶׁהוּא אָסוּר בַּמְּלָאכָה לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא אָבֵד וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טָרִחַ. וְאִית דְּבָעֵי מִישְׁמְעִינָה מִן הָדָא. שְׁבִיעִית עַל יְדֵי שֶׁזְּמַנָּהּ מְרוּבָּה הִתִּירוּ. מוֹעֵד עַל יְדֵי שֶׁזְּמַנּוֹ קָצוֹר אָֽסְרוּ. אוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים הָאַחֲרוֹנִים לֹא מִסְתַּבְּרָא מֵיעַבְדִּינוּן כְּשִׁבְעַת יִמֵי הָרֶגֶל וְיִהְיוּ אֲסוּרִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָֽסְקוּ מָה הֵן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֵילּוּ הֵן מֵי תַמְצִיּוֹת. כָּל־זְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין וְהֶהָרִים בּוֹצְצִין. פָּֽסְקוּ גְשָׁמִים אַף עַל פִּי שֶׁהֶהָרִים בּוֹצְצִין הֲרֵי הֵן כְּמֵי תַמְצִיּוֹת. פָּֽסְקוּ מִלִּהְיוֹת בּוֹצְצִין הֲרֵי הֵן כְּמֵי גֵּבִייִם. עַד אֵיכָן. חִייָה בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד כְּדֵי שֶׁתִּפְרַח חברית. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִייָה. עַד כְּדֵי שֶׁייֵעָשׂוּ כְרַכְלֵי הָאַווָז. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. פָּֽרְחָה חברית וְלֹא פָֽסְקוּ. לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה כְמַעֲייָן אוֹ מִכָּן וְלָבֹא. לֵיי דָא מִילָּה. הִטְבִּיל בּוֹ מַחֲטִים וִצִינּוֹרוֹת. אִין תֵּימַר. לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה מַעֲייָן. טָהֲרוּ. אִין תֵּימַר. מִכָּן וְלָבֹא. לֹא טָהֲרוּ. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי שָׁאַל. אִילֵּין אגַטַרַגְייָא מָה אַתְּ עֲבִיד לוֹן. כְּמֵי קֵילוֹן אוֹ אֵינָן כְּמֵי קֵילוֹן. בְּרֵיכָה שֶׁנִּתְמַלְאֵת מִן הַמַּעֲייָן וְהִפְסִיק הַמְּעַייָן מִתּוֹכָהּ מָהוּ לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנָּה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֲבָל אֵין מַשְׁקִין לֹא מִמֵּי הַגְּשָׁמִים וְלֹא מִמֵּי הַקֵּילוֹן. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. וַהֲלֹא כְמוּשָּׁקִין לַיָּם הַגָּדוֹל הֵן. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בְּשָׁעָה שֶׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים. אִם בְּשָׁעָה שֶׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים לֹא כִבְרֵיכָה שֶׁנִּתְמַלְאֵת מִן הַמַּעֲייָן וְהִפְסִיק הַמְּעַייָן מִתּוֹכָהּ הִיא. וְאַתְּ אָמַר. אֵין מַשְׁקִין מִמֶּנָּה. הָדָא אָֽמְרָה. בְּרֵיכָה שֶׁנִּתְמַלְאֵת מִן הַמַּעֲייָן וְהִפְסִיק הַמְּעַייָן מִתּוֹכָהּ אֵין מַשְׁקִין מִמֶּנָּה. בְּרֵיכָה שֶׁנִּתְמַלְאֵת מִן הַקֵּילוֹן וְהִמְשִׁיךְ הַמְּעַייָן לְתוֹכָהּ מָהוּ לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנָּה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שְׂדֵה בֵית הַשְּׁלָחִין שֶׁנִּיטּוֹפָה לְתוֹךְ שְׂדֵה בֵית הַשְּׁלָחִין אֲחְרְת מַשְׁקִין מִמֶּנָּה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה וְעוֹדָהּ מְנַטֶּפֶת. וְכִי מַחְמַת הַנִּיטּוּף הִיא יְכוֹלָה לְהַשְׁקוֹת. לֹא מַחְמַת עַצְמָהּ שֶׁהִיא מְלֵיאָה. וְאַתְּ אָמַר. מַשְׁקִין מִמֶּנָּה. הָדָא אָֽמְרָה. בְּרֵיכָה שֶׁנִּתְמַלְאֵת מִן הַקֵּילוֹן וְהִמְשִׁיךְ הַמְּעַייָן לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין מִמֶּנָּה. וְתַנֵּי שְׁמוּאֵל כֵּן. הַפוסקון וְהַבְּרֵיכָה שֶׁמִילָּאָן קוֹדֶם לָרֶגֶל לֹא יַשְׁקֶה מֵהֶן בָרֶגֶל. אִם הָֽיְתָה אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶן מַשְׁקֶה מֵהֶן וְאֵינוֹ נִמְנַע. וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים׃ אֵילּוּ הֵן עוּגִיּוֹת אֵילּוּ הֵן הַבָּדִידִין שֶׁבָעִיקָּרֵי אֵילָּנוֹת. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. יַד הַבָּדִיד אַרְבָּעָה.
טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ׃וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ׃כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃מקרא חבקוק פרק א פסוק טז
מצות מגילה מתחלתה ועד סופה דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר מאיש יהודי ר' יוסי אומר (אסתר ג) מאחר הדברים האלה ר"ש בן [אלעזר] אומר (אסתר ו) מבלילה ההוא אבל הכל מודים [שמצותה לגמור עד סוף].כל יום הנף אסור בחדש כל יום השביעי חייב בסוכה וכל יום השביעי כשר ללולב כל יום השמיני כשר למילה וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטיר חלבים ואיברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה [אבל אין] חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן משום פגול עד שיעלה עמוד השחר.ר' מנחם בר' יוסי אומר [בני הכנסת לא יקחו את הרחבה] א"ר יהודה בד"א בזמן שלא התנו עמהן פרנסי אותה העיר אבל אם התנו עמהן פרנסי העיר רשאין לשנותה לכל דבר שירצו.תוספתא מגילה פרק ב תוס ח