הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו או שהיה אחד מן התלמידים וותיקים יושב לפניהם וראוי להוראה כשמעון בן עזאי והלך ועשה על פיהן הרי זה חייב מפני שלא תלה בבית דין. הורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהן בזמן שהוראתו הוראת ב"ד פטורין והעושין על פיהם מביאין פר. ואין הורייתן הוריית ב"ד מביאין פר העושין על פיו מביאין כשבה או שעירה. הורו ב"ד ועשו שנים או שלשה שבטים או רובן על פיהם בזמן שהוראתן הוריית ב"ד פטורין והעושין על פיהן מביאין פר אין הורייתן הוריות ב"ד חייבין ועושין על פיהן מביאין כשבה או שעירה. עשו על הוריית עצמן פטורים הוריות כהן משיח חייבין הורו ב"ד ואחד מהן אינו שם פטורין רבי אמר אומר אני עד שיהא מופלא שבהן. חומר בהורייה שאין בדיני נפשות בדיני נפשות שאין בהורייה שבהורייה עד שהורו כולן כאחד ובדיני נפשות הולכין אחר הרוב. שבהורייה עד שהורו ב"ד שבלשכת הגזית ובדיני נפשות נותנין בכל מקום. יחיד שהורה עצמו על פיו הרי זה חייב שנאמר (במדבר טו) והנפש אשר תעשה ביד רמה. האוכל שקצים זה מומר כיצד מומר אוכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים האוכל בשר חזיר והשותה יין נסך או המחלל את השבת והמנסך ר' יוסי בר' יהודה אומר אף הלובש כלאים רשב"א אומר אף העושה דבר שאין היצר תאב לו. הורו ב"ד שהוא מוצאי שבת ואח"כ זרחה חמה אין זה הורייה אלא טעות. הורו ב"ד לעקור את כל הגוף אמרו אין דם בתורה אין חלב בתורה אין פגול בתורה הרי אלו פטורין הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין כיצד אמרו יש דם אבל אין חייבין אלא על דם הקרב לשלמים. יש חלב בתורה אבל אין חייבין אלא על חלב הקרב לשלמים. יש פיגול בתורה אבל אין חייבין אלא על פיגול שבשלמים הרי אלו חייבין שנאמר דבר נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר מה דבר האמור להלן מקצתו ולא כולו אף דבר האמור כאן מקצתו ולא כולו אתה אומר דבר מקצתו ולא כולו או אינו אלא כולו ת"ל (דברים יז) בין דם לדם ולא כל דם בין דין לדין ולא כל דין בין נגע לנגע ולא כל נגע הא אין צורך לומר בלשון הראשון אלא בלשון האחרון נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר מה דבר האמור להלן מקצתו ולא כולו אף דבר האמור כאן מקצתו ולא כולו רשב"א אומר משום ר"מ חטאו ששה והן רובן או שבעה אע"פ שאינו רובן הרי חייבין. הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהן אותו השבט חייב ושאר השבטים פטורין ר"י ב"ר יהודה אומר הוראת ב"ד עם כל שבט ושבט כהוראת ב"ד לצבור שאין ב"ד ומשיח חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה והעלם דבר בב"ד ושגגת המעשה בקהל. עשו על הוריית עצמן פטורין על הוריית כהן משיח חייבין אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכהן משיח ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. משיח בעבודת כוכבים חייב על שגגת המעשה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים הרי הוא כשאר כל מצות העלם דבר עם שגגת המעשה מביא אשם תלוי. אין חייבין על עשה ועל ל"ת שבמקדש ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבמקדש ומביא אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבנדה אמר ר' שמעון מפני מה חייבין על מצות עשה שבנדה מפני שיש בה ל"ת ועוד ר' יהודה היה אומר בהן כלל כשהיחיד באשם תלוי נשיא כיוצא בו ומשיח וב"ד פטורין וכשהוא באשם ודאי נשיא ומשיח כיוצא בו וב"ד פטורין. שמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין יחיד נשיא ומשיח חייב אלא שאין הנשיא חייב על שמיעת הקול ולא על טומאת מקדש וקדשיו. שהן בעולה ויורד. נשיא כיוצא בו ומשיח וב"ד פטורין. כשהוא בקבועה יחיד ונשיא ומשיח מביאין שעירה וב"ד פר ושעיר [פר] לעולה ושעיר לחטאת.
משנה: הַחוֹרֵשׁ כָּל־שֶׁהוּא הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל־שֶׁהוּא חַייָב. הַמְלַקְּט עֵצִים לְתַקֵּן כָּל־שֶׁהֵן. אִם לְהַסִּיק כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים לְתַקֵּן כָּל־שֶׁהֶן אִם לַבְּהֵמָה כִּמְלוֹא פִי גְדִי:הלכה: ב׳. מַה חֲרִישָׁה הָֽיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ חוֹרְשִׁין לִיטַּע סִימְמָנִין. וְכַמָּה יַחֲרוֹשׁ וִיהֵא חַייָב. רִבִּי מַתַּנְיָה אָמַר. כְּדֵי לִיטַּע כְּרֵישָׂה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. כְּדֵי לִיטַּע זִכְרוּתָהּ שֶׁלְּחִיטָּה.תלמוד ירושלמי שבת פרק יב הלכה ב
כל הזבחים ששחטן חוץ לזמנו או שקבלו פסולין את הדם וזרקוהו בשתיקה או שלן הדם וזרקוהו בשתיקה או שיצא הדם חוץ לקלעים וזרקוהו בשתיקה אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכן בפנים להקטיר כזית מאימוריו בחוץ וכן כזית בפנים פסול ואין בו כרת. לאכול מבשרו כזית היום וכזית למחר להקטיר מאימוריו כזית היום וכזית למחר פגול וחייבין עליו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפנים להקטיר מאימוריו כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפנים כשר וכן למחר כשר. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכזית למחר להקטיר מאמוריו כזית היום וכזית למחר בין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פסול ואין בו כרת רבי יהודה אומר אף בזה אם הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ להקטיר מאמוריו כחצי זית בחוץ לאכול מבשרו כחצי זית למחר להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין זה עם זה אבל אכילה ואכילה הקטרה והקטרה מצטרפות זו עם זו כיצד השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ כזית למחר להקטיר מאמוריו כזית בחוץ כזית למחר פסול ואין בו כרת מפני שאכילה ואכילה הקטרה והקטרה מצטרפות זו עם זו. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית למחר בשעת זריקה וחשב עוד להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר פגול וחייבין עליו כרת מפני ששחיטה וזריקה מצטרפין זה עם זה לפגל. השוחט את הזבח להקטיר מאמוריו פחות מכזית למחר כשר שאין פחות מכזית מפגל ופוסל בכל מקום.השוחט את הזבח לאכול אמוריו ולהקטיר בשרו לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר הדבר שאין דרכו להקטיר כשר ורבי יהודה פוסל להניח את דמו ואת אמוריו למחר או להוציא לחוץ כשר ור' יהודה פוסל רבי אלעזר אומר רבי אליעזר פוסל ור' יהושע מכשיר אמר להן רבי יהודה מה אם הניח את הדם למחר אינו פוסל וחכמים אומרים זה וזה כשר אין לך שפוסל אלא מחשבת אכילה והקטרה וזריקת דמים אמר רבי פעם אחת היינו יושבין לפני רבי אלעזר והיה אסי הבבלי יושב לפניו ואבי עליו א"ל רבי השוחט את הזבח לאכול אמוריו ולהקטיר בשרו מהו אמר לו כשר להניח את דמו ואת אמוריו למחר או להוציאן מהו אמר לו כשר אלא שרבי אליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיר אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו למנחה בא אצלו אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו למחרת בא אצלו אמר לו רבי שנה לי את הדבר ושנה לו אמר לו מה זה יוסי דומה שלא כוונת שמועתך אמר לו הן רבי. אלא שרבי יהודה שנה לנו פסול וחזרתי על כל חברי ולא מצאתי לו חבר סבור שמא טעות היא בידי עכשיו שאמרת לי דבר משם ר' אליעזר החזרת לי אבדתי זלגו [עיניו] דמעות אמר אשריכם צדיקים שאתם מחבבים את התורה לקיים מה שנא' (תהילים קי״ט:צ״ז) מה אהבתי תורתך וגו' מפני שיהודה בנו של רבי אלעאי ואלעאי תלמידו של רבי אליעזר לפיכך הוא שונה משנתו של רבי אליעזר.תוספתא זבחים פרק ב תוס ה