הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו, נִבְזְזוּ, נָמַקּוּ, נִגְנְבוּ, אָבְדוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ, מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וְהַשְּׁנִיִּים אֵינָם חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חֹמֶשׁ. נִטְמְאוּ בָעֲזָרָה, נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא:
וּמִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבָּיִת. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא, וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר, אֵינוֹ קוֹרֵא:
וְאֵלּוּ מְבִיאִין וְקוֹרִין, מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג, מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, מִפֵּרוֹת שֶׁבֶּהָרִים, מִתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים, וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
משנה ביכורים פרק א משנה יא
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ טוֹעֶה שֶׁבַּטּוֹעִין אֵינוֹ טוֹעֶה בַדָּבָר הַזֶּה. לִפְנֵי הַחַמַּה לְאַחַר הַחַמָּה. לֹא צוֹרְכָא דִי לֹא פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא תַרָתֵּיי. לִפְנֵי הַחַמָּה לְאַחַר הַחַמָּה. פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתוּב הַמְשֵׁ֣ל וָכַ֣חַד עִמּ֑וֹ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָֽיו: מִימֶיהָ שֶׁלְחַמָּה לֹא רָאֲתָה פְגִימָתָהּ שֶׁלְלְבָנָה.תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. לְפִי שֶׁהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵן דָּרִים זֶֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה. לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָֽיו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. הַמַּלְאָךְ עַצְמוֹ חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ אֵשׁ וְאִית בֵּיהּ חָמֵשׁ גַּפִּין. וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וגו׳. אָמַר רִבִּי לִֵוי. לְעוֹלָם לֵית מַזָּל חֲמִי מַה דְקוֹמוֹי. אֶלָּא כּוּלְּהוֹן סָֽלְקִין כְּאִילֵּין דְּסָֽלְקִין בְּסוּלְמָא הָפִיךְ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ חֲלוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמִּזְרָח וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב וְאַחַת בְּאֶמְצָאוֹ שֶׁלְרָקִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מִתְּחִילַּת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים יוֹם הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵי יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת בִשְׁנֵי חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה יָמִים. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשִׁבְעָה יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֵית כָּאן שִׁיעוּרָא אֶלָּא אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן.תַּנֵּי. נִרְאֶה בְאַשָּׁשׁ וּבַמַּיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רְאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵעָנָן זֶה וְנִכְנַס לְתוֹךְ עָנָן אַחֵר מֵעִידִין עָלָיו. כְּהָדָא רִבִּי חֲנִנָה אֲזַל לְעֵין טָב לְמִימְנָא וַהֲוָה אֲוִירְא מְעונָן. אָמַר. כְּדוֹן אָֽמְרִין. מַה נְטִיל אֲוִירָא דָהֵן סַבָּא. וְהִקְדִּיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא כְכַבָּרָה וְנִרְאֶה מִתּוֹכָהּ. רִבִּי חִייָה רַבָּה הִילֵּךְ לְאוֹרוֹ שֶׁלְיָשָׁן אַרְבָּעַת מִיל. רִבִּי אָבוּן מַשְׁדֵּי עֲלוֹי צְרָרִין וַאֲמַר לָהּ. לָא תַבְהִית בְּנֵי מָרִיךְ. בְּרַמְשָׁא אֲנָן בְּעַייָן תִיתְחֲמִי מִיכָא וְאַתְּ מִיתְחֲמִי מִיכָא. מִיַּד אִיתְבַּלַּע מִן קוֹמוֹי.תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ב הלכה ד