אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם וְהַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִּים וְחוּמְרֵי מֵתִים בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָהגְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲבָל בְּבֵית דִּין שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם כֵּיוָן דִּגְמִיר לֵיהּ דִּינָא לִקְטָלָא מִיקְטָל קָטְלִי לֵיהּאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי בֵּית דִּין שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם נָמֵי דִּמְקַבְּלִי שׁוּחְדָּא אֲמַר לֵיהּ כִּי שָׁקְלִי מִקַּמֵּי דְּלַחְתּוֹם פּוּרְסִי שְׁנָמַג לְבָתַר דְּמִיחְתַּם פּוּרְסִי שְׁנָמַג לָא שָׁקְלִיתלמוד בבלי גיטין דף כח עמוד ב
משנה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר. וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר׃ כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר וְהַנָּשִׂיא כַהֶדְיוֹט׃תלמוד ירושלמי הוריות פרק ג הלכה א