תענית דף י-א דפי תלמוד בבלי

בִּבְרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנוּ רַבָּנַן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִבְרֵאת תְּחִילָּה וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִבְרָא לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת״. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׁקֶה אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִתַּמְצִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְגוֹ׳״. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִילָּה, וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְגוֹ׳״ — מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמְּגַבֵּל אֶת הַגְּבִינָה, נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֵל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת. אָמַר מָר: מִמַּתְּקִין הֵן בְּעָבִים. מְנָלֵיהּ? דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב: ״חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים״, וּכְתִיב: ״חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים״. שְׁקוֹל כָּף וּשְׁדִי אַרֵישׁ וּקְרִי בֵּיהּ ״חַכְשָׁרַת״. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בְּהָנֵי קְרָאֵי מַאי דָּרֵישׁ בְּהוּ? סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: נְהוּר עֲנָנֵי — זְעֵירִין מוֹהִי. חֲשׁוּךְ עֲנָנֵי — סַגִּיִּין מוֹהִי. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: מַיִם הָעֶלְיוֹנִים בְּמַאֲמָר הֵם תְּלוּיִם, וּפֵירוֹתֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ״, כְּמַאן — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הָהוּא, בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא דִּכְתִיב. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִתַּמְצִית גַּן עֵדֶן הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן וְגוֹ׳״, תָּנָא: מִתַּמְצִית בֵּית כּוֹר שׁוֹתֶה תַּרְקַב. תָּנוּ רַבָּנַן: אֶרֶץ מִצְרַיִם הָוְיָא אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, וְהוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּכוּשׁ, וְכוּשׁ — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעוֹלָם, וְעוֹלָם — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּגָּן, וְגַן — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעֵדֶן, וְעֵדֶן — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנָּם, נִמְצָא כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּכִיסּוּי קְדֵרָה לְגֵיהִנָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: גֵּיהִנָּם אֵין לָהּ שִׁיעוּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עֵדֶן אֵין לָהּ שִׁיעוּר. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, מַאי דִּכְתִיב: ״שֹׁכַנְתְּ עַל מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת״, מִי גָּרַם לְבָבֶל שֶׁיְּהוּ אוֹצְרוֹתֶיהָ מְלֵאוֹת בָּר, הֱוֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹכֶנֶת עַל מַיִם רַבִּים. אָמַר רַב: עַתִּירָה בָּבֶל דְּחָצְדָא בְּלָא מִיטְרָא. אָמַר אַבָּיֵי: נְקִיטִינַן, טוֹבְעָנִי וְלֹא יוֹבְשָׁנִי. מַתְנִי׳ בִּשְׁלֹשָׁה בִּמְרַחְשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג. כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. תַּנְיָא, חֲנַנְיָה אוֹמֵר: וּבַגּוֹלָה, עַד שִׁשִּׁים בַּתְּקוּפָה. אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כַּחֲנַנְיָה. אִינִי?! וְהָא בְּעוֹ מִינֵּיהּ מִשְּׁמוּאֵל: מֵאֵימַת מַדְכְּרִינַן ״וְתֵן טַל וּמָטָר״? אֲמַר לְהוּ: מִכִּי מְעַיְּילִי צִיבֵי לְבֵי טָבוּת רִישְׁבָּא! דִּילְמָא אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: יוֹם שִׁשִּׁים, כְּלִפְנֵי שִׁשִּׁים אוֹ כִּלְאַחַר שִׁשִּׁים? תָּא שְׁמַע, רַב אָמַר: יוֹם שִׁשִּׁים כִּלְאַחַר שִׁשִּׁים, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יוֹם שִׁשִּׁים כְּלִפְנֵי שִׁשִּׁים. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְסִימָנָךְ עִלָּאֵי בָּעוּ מַיָּא, תַּתָּאֵי לָא בָּעוּ מַיָּא. אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: יוֹם שִׁשִּׁים כִּלְאַחַר שִׁשִּׁים. מַתְנִי׳ הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים — הִתְחִילוּ הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה, וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים — בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה, וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. גְּמָ׳ מַאן ״יְחִידִים״? אָמַר רַב הוּנָא: רַבָּנַן. וַאֲמַר רַב הוּנָא: יְחִידִים מִתְעַנִּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. מַאי קָמַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִילָּה בַּחֲמִישִׁי, שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ אֶת הַשְּׁעָרִים, אֶלָּא שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי! מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי צִבּוּר, אֲבָל יָחִיד לָא, קָמַשְׁמַע לַן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַיְּחִידִים לְהִתְעַנּוֹת, מִתְעַנִּין שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים