מְנַיִין לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה שֶׁהִיא רְשׁוּת אֲחֶרֶת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְנֽוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפּ֗רֶת. וְכָתוּב. אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֤י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּיבַּרְתִּי עִמָּכֶֽם׃ מַה דִיבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן רְשׁוּת אֲחֶרֶת אַף דִּיבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן רְשׁוּת אֲחֶרֶת. וַאֲרוֹן לֹא תִשְׁעָה טְפָחִים הוּא. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. וְכַפּוֹרֶת טֶפַח. רִבִּי זְעוֹרָה בָעֵי. מְנַיִין לַכַּפּוֹרֶת שֶׁהִיא טֶפַח. תַּנָּה רִבִּי חֲנִינָה בֶּן שְׁמוּאֵל. כָּל־הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ נָֽתְנָה הַתּוֹרָה מִידָּה אוֹרְכָן וְרוֹחְבָן וְשֵׁעוּר קוֹמָתָן חוּץ מִן הַכַּפּוֹרֶת שֶׁנָּֽתְנָה הַתּוֹרָה מִידַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְלֹא נָֽתְנָה שֵׁיעוּר קוֹמָתָהּ. וּנְלַמְּדֶינָּהּ מִכְּלִי קָטָן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְעָשִׂ֙יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב. מַה כָאן טֶפַח אַף כָּאן טֶפַח. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב: מַה כָאן כָּל־שֶׁהוּא אַף כָּאן כָּל־שֶׁהוּא. מַאי כְדוֹן. רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר. פְּנֵי. אֵין פְּנֵי פְּחוּתִים מִטֶּפַח.רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִילּוּ מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת גָּבוֹהַּ כַּמָּה. שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לַבַּיִת וּמִן הַבַּיִת לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְרַבֵּעַ לָהֶן אֶת הָרוּחוֹת אֲנָן קַייָמִין. נִיחָא כְמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת שִׁשָּׁה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. וָאָרוֹן לָאו שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה הוּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יֹוצָדָק. חַד יְלִיף לָהּ מִן הָאָרוֹן. וְחוֹרָנָה יְלִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת. [וְלָא יָֽדְעִינָן מָאן דִּילִיף לָהּ מִן אָרוֹן וּמָאן דִּילִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת.] מִסְתַּבְּרָא דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי יַלִפִּין לָהּ מִן הָאָרוֹן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. [אָרוֹן תִּשְׁעָה] וְכַפּוֹרֶת טֶפַח. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק יְלִיף מִן הָעֲגָלוֹת. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. מְנַיִין לָעֲגָלוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וַאֲפִילוּ תֵימַר. גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. לֹא כֵן תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. צָב כְּמִין קַמָרֳסְטָא הָיוּ. אִִילּוּ חוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מוֹשִׁיטִין אֶת הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ תְּרוּטוֹת הָיוּ.תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. אַרְבַּע אַמּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אַרְבָּעָה דְּפָנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַרְבָּעָה דְּפָנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבַּע דְּפָנוֹת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב בִּמְזוּזָּה. [אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבַּע דְּפָנוֹת.] מִסְתַּבְּרָא דְּרִבִּי יְהוּדָה יוֹדֶה לְאִילֵּין רַבָּנִן וְאִילֵּין רַבָּנִן לֹא יוֹדוּן לְרִבִּי יְהוּדָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבַּע דְּפָנוֹת שֶׁהִיא פְטוּרָה מִן הַמְּזוזָּה וְאֵינָהּ טוֹבֶלֶת בְּמַעְשְׂרוֹת.תלמוד ירושלמי סוכה פרק א הלכה א
בֵּ֠אדַ֠יִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥א דְנָֽה׃אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כׇּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַ֨ב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כׇּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃מקרא דניאל פרק ב פסוק מט