אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן מוֹדִים — רַבִּי מֵאִיר, וַהֲלָכָה מִכְּלָל דִּפְלִיגִי — רַבָּנַן.דְּתַנְיָא: בְּרָכוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים — שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּיב — כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּיב.מַאי שְׁנָא הָנֵי? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּנְפִישִׁי קְרָאֵי — וְהָאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁאָמַר ״וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר״ שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָוְושִׁי בְּרָכוֹת.תלמוד בבלי ראש השנה דף לה עמוד א
משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָֽרְרִים מַדְהֵא אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָל־הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ שֶׁאוֹמְרִים טְמֵאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלָת לָהֶן זְכוּת. רִבִּי אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָֽרְרִים וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאִינָהּ מַשְׁבַּחַת אֶלָּא מִתְנַװְנָא וְהוֹלֶכֶת לַסּוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָא.תלמוד ירושלמי סוטה פרק ג הלכה ה