(שמואל ב כג, טז) ויסך אותם לה' בשלמא למ"ד הני תרתי משום דעבד לשם שמים אלא למ"ד טמון באש מאי ויסך אותם לה' דאמרינהו משמא דגמרא:מתני׳ עברה גדר שהוא גבוה ד' אמות או דרך הרבים או נהר פטור:גמ׳ והתניא עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות חייבתלמוד בבלי בבא קמא דף סא עמוד א
מְנַיִין שֶׁאֲחוּזָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים. וְחָתוֹם אֵילּוּ עֵידֵי שְׁטָר. וְהָעֵד עֵדִים אֵילּוּ עֵידֵי חֲזָקָה. אוֹ אֵינָן אֶלָּא עֵידֵי שְׁטָר. כְּבָר כָּתוּב וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם.רִבִּי יָסָא בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא רִבִּי תַנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מַה טַעֲמָא. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. וּפְלִיג עַל הַהִיא דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כָּל־שְׁקָלִים שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה סְלָעִים וּבַנְּבִיאִים לִיטְרִין וּבַכְּתוּבִים קִינְטֵירִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. חוּץ מִשִּׁיקְלֵי עֶפְרוֹן דְּהַוְייָן קִנְטֵירִין. מַה טַעֲמָא. בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנּוּ לִי. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן כְּתִיב כֶּסֶף וְהָכָא כְּתִיב שְׁקָלִים. הָתִיבוּן. הֲרֵי הָאוֹנֵס הֲרֵי אֵין כָּתוּב בּוֹ אֶלָּא כֶּסֶף וְאַתְּ אָמַר שְׁקָלִים.וּדְלֹא כְרִבִּי לִעֶזֶר. דְּרִבִּי לִעֶזֶר אָמַר. הִילֵּךְ קָנָה. דְּתַנֵּי. הִילֵּךְ בְּשָׂדֶה לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה עַד מָקוֹם שֶׁהִילֵּךְ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא קָנָה עַד שָׁעָה שֶׁיַּחֲזִיק. הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר שְׁבִיל לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁהִילֵּךְ בּוֹ קְנָייוֹ. מַה טַעֲמָא. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּהּ.תלמוד ירושלמי קידושין פרק א הלכה ג