משנה: מָשַׁךְ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר בְּסֶלַע וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בִּשְׁתַּיִם נוֹתֵן לוֹ בְּסֶלַע וּמִשְׂתַּכֵּר בְּסֶלַע וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. מֶשַׁךְ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר בִּשְׁתַּיִם וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּסֶלַע נוֹתֵן לוֹ סֶלַע מֵחוּלָיו וְסֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלּוֹ. אִם הָיָה עַם הָאָרֶץ נוֹתֵן לוֹ מִדִּמְיוֹ. הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְלֹא קָרָא שֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דַּייוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. הָיָה מְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה עַל עִיסְקֵי גִיטָּהּ קִידּוּשֶׁיהָ נָתַן לָהּ קִידּוּשֶׁיהָ וְלֹא פֵּירַשׁ רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דַּייוֹ וְרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר צָרִיךְ לְפָרֵשׁ.הלכה: מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנִּינָן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לְעוֹלָם מְשִׁיכָתוֹ שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הִיא פִדְיוֹנוֹ.רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ עַל הַסֶּלַע הַשְּׁנִייָה. וְהָיָה רִבִּי לָֽעְזָר מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. אַף רִבִּי הִילָא מוֹדֵי בָּהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵינוֹ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ד הלכה ד
הַבִּקְעָה, בִּימוֹת הַחַמָּה, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ:
בָּסִילְקִי, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. וְאִם לָאו, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
הַפָּרָן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וְכֵן הַצְּדָדִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַצְּדָדִין, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ:
משנה טהרות פרק ו משנה י