שקדמה והקריבתו היכי דמי אי נימא דאקניה ניהליה לאלתר פשיטא דמותר דעד כאן לא בא עליה ואלא דאמר לה לא ניקני ליך עד שעת ביאה מי מציא מקרבה ליה (ויקרא כז, יד) איש כי יקדיש את ביתו קדש לה' אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו לא צריכא דאמר לה לא מקניה לך עד שעת ביאה ואי מצטריך לך ניקני לך מעכשיו בעי רב אושעיא קדמה והקדישתו מאי תפשוט ליה מדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר קדמה והקריבתו הקריבתו היא דהא ליתיה בשעת ביאה אבל הקדישתו אסור היא גופה קמיבעיא ליה הקריבתו והא ליתיה בשעת ביאה מותר אבל הקדישה בשעת ביאה אסור או דלמא כיון דתנן אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט הקדישתו מותר וכל שכן הקריבתו תיקו בא עליה ואחר כך נתן לה אתננה מותר והתניא בא עליה ונתן לה ואפי' עד שנים עשר חדש אתננה אסור אמר רב חנן בר רב חסדא לא קשיא הא דאמר לה הבעלי לי בטלה זה הא דאמר לה הבעלי לי בטלה סתם טלה זה והא מחוסר משיכה בזונה עובדת כוכבים דלא קניא במשיכה ואיבעית אימא אפי' בזונה ישראלית כגון דקאי בחצרה הא יהבית לה מעיקרא דשוויה לה אפותיקי ואמר לה אם עד יום פלוני יהיבנא לך זוזי מוטב ואם לאו טלה באתננך אמר רב אחד אתנן זכר ואחד אתנן כל עריות אסור חוץ מאתנן אשתו נדה מ"ט (דברים כג, יט) זונה כתיב והא לאו זונה היא ולוי אמר אפילו אשתו נדה מאי טעמא (דברים כג, יט) תועבה כתיב והא תועבה היא ולוי נמי והכתיב זונה אמר לך ההיא זונה ולא זונה ורב ההיא זונה ולא זונה מנא לי' נפקא ליה מדרבי דתניא רבי אומר אין אתנן אסור אלא כל אתנן הבאות לו בעבירה אבל אתנן אשתו נדה ושנתן לה שכר להפקעתה ושנתנה לו באתננו מותרין אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (יחזקאל טז, לד) ובתתך אתנן ואתנן לא ניתן [לך] (לה) ותהי להפך ורב האי תועבה מאי עביד ליה מיבעי ליה כדאביי דאמר אביי זונה עובדת כוכבים אתננה אסור מ"ט כתיב הכא תועבה וכתיב התם (ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל מה להלן עריות שאין קדושין תופסין בה ה"נ אין קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה אין לוקה עליה משום זונה מ"ט דאמר קרא (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו מי שזרעו מיוחס אחריו יצא עובדת כוכבים דאין זרעו מיוחס אחריו זונה ישראלית אתננה מותר מה טעם דהא קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה לוקה משום זונה מ"ט דהא זרעו מיוחס אחריו ורבא אמר אחד זה ואחד זה אתננה אסור וכהן הבא עליה לוקה משום זונה מ"ט ילפי מהדדי מה זונה ישראלית בלאו אף זונה עובדת כוכבים בלאו ומה אתנן זונה עובדת כוכבים אסור אף אתנן זונה ישראלית אסור מיתיבי אחד זונה עובדת כוכבים ואחד זונה ישראלית אתננה אסור תיובתא דאביי אמר לך אביי הא מני ר' עקיבא היא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין והא קמשמע לן דכל זונה לא תפסי בה קדושין דומיא דאלמנה דלא תפסי בה קידושין ולרבא מאי שנא דקתני כגון אלמנה לכ"ג דומיא דאלמנה מה אלמנה לא לקי עד דמתרי בה אף זונה עד דאמר הא לך לאפוקי מדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אבל היכא דזונה מעיקרא ה"נ דאסור ל"א כי קתני הא בעריות שאין קדושין תופסין בה והא קתני סיפא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אתננה אסור והא הני קדושין תופסין בהן הא מני מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה משנה: הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסוּכָּן נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֵרָיוּת נִקְנִין בַּכֶּסֶף וּבַשְׁטָר וּבַחֲזָקָה וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת אֵינָן נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. אָֽמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְּאִימָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל שֶׁהָֽיְתָה חוֹלָה וְאָֽמְרָה תְּנוּ כְבִינָתִי לְבִתִּי וְהִיא בִשְׁנֵים עָשָׂר מְנָה וָמֵתָה וְקִייְמוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרֶיהָ. אָמַר לָהֶן בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵן אִימָּם.הלכה: הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו כול׳. עַד כְדוֹן בְּשֶׁהָיוּ קַרְקָעוֹת וּמִטַּלְטְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד. הָיוּ קַרְקָעוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד וּמִטַּלְטְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי בּוּן. נִשְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. אָמַר לָהֶן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַעֲשֶׂה בִּמְרוֹנִי שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלֵם וְהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֶּה וּמְבַקֵּשׁ לְחַלְּקָן. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין לְךָ תַקָּנָה אֶלָּא אִם כֵּן קָנִיתָ קַרְקַע. מֶה עָשָׂה. הָלַךְ וְקָנָה סֶלַע אֶחָד סָמוּךְ לִירוּשָׁלֵם. אָמַר. חֶצְייָהּ צְפוֹנִי אֲנִי נוֹתֵן לִפְלוֹנִי וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. מֵחֶצְייָהּ דְּרוֹמִי אֲנִי נוֹתֵן לִפְלוֹנִי עִם מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל שֶׁמֶן. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִייְמוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא שְׁכִיב מְרָע הוּא. לְפִי שֶׁבְּכָל־מָקוֹם אֵין אָדָם מְזַכֶּה אֶלָּא בִּכְתָב. וָכָא אֲפִילוּ בִדְבָרִים. לְפִי שֶׁבְכָל־מָקוֹם אֵין אָדָם מְזַכֶּה עַד שֶׁיִּהְיוּ קַרְקָעוֹת וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד. וָכָא אֲפִילוּ קַרְקָעוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד וּמִטַּלְטְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲמַר לֵיהּ. וְלֹא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. שַׁנְייָא הִיא. שְׁכִיב מְרָע דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבָרִיא דְּרַבָּנִן. אֲמַר לֵיהּ. שְׁכִיב מְרָע דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבָרִיא דְּרַבָּנִן.תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ט הלכה ז לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו [מעשה וכבשו עליה בייתוסין אבנים גדולים מערב שבת הכירו בהם עמי הארץ ובאו וגררום והוציאום מתחת אבנים בשבת] לפי שאין בייתוסין מודים שחבוט ערבה דוחה שבת.ערבה הלכה למשה מסיני אבא שאול אומר מן התורה שנאמר וערבי נחל [שתים ערבה ללולב וערבה למזבח] רבי אליעזר בן יעקב אומר כך היו אומרין ליה וליך המזבח ליה וליך המזבח י"ח יום בשנה ולילה אחת קורין בהן] את ההלל ואלו הן שמונת ימי [חג ושמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ולילו ויו"ט של עצרת].למה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים [של ניסוך] בחג ראב"י אומר [בו] (יחזקאל מז) מים מפכים [מלמד שמפכפכין ויוצאין כמו הפך הזה] ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית וכה"א (שם) [בצאת האיש קדים וקו בידו] וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים [מלמד שאדם עובר במים עד קרסוליו וימד אלף ויעבירני במים מי ברכים מלמד שאדם עובר במים עד ברכיו ד"א מי ברכים [מים] שמתברכין והולכין] וימד אלף ויעבירני [במים] מי מתנים [מלמד שאדם עובר בו עד מתניו] וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור יכול לא יעברנו ברגל אבל יעברנו [בסחו] ת"ל כי גאו המים מי שחו יכול לא יעברנו בסחו אבל יעברנו בספינה קטנה [ת"ל כי גאו המים מי שחו מלשוט יכול לא יעברנו בספינה קטנה אבל יעברנו בספינה גדולה] ת"ל (ישעיהו לג) בל תלך בו אני שיט יכול לא יעברנו בספינה גדולה אבל יעברנו בבורני גדולה ת"ל (שם) וצי אדיר לא יעברנו ואומר (זכריה יד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וגו' יכול יתערבו בם מעיינות [אחרים] ת"ל (זכריה יג) ביום ההוא יהיה מקור נפתח וגו' [מקום] אחד לחטאת ולנדה [לאן] הולכין לים הגדול [לימה] של טבריא [לימה] של סדום כדי לרפאות את מימן שנאמר (יחזקאל מז) ויאמר אלי המים האלה יוצאין אל הגלילה הקדמונה [וירדו אל הערבה ובאו הימה אל הימה וגו' המים האלה יוצאין אל הגלילה הקדמונה] זה ימה של סדום וירדו אל הערבה זה ימה של טבריא ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים זה הים הגדול ואומר (שם) כל נפש חיה אשר ישרוץ אל כל אשר יבא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאוד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבא שמה ואומר [והיה] ועמדו עליו דוגים ואומר בצאתיו וגבאיו ואומר ועל הנחל יעלה על שפתו וגו' מלמד שכל מימי בראשית עתידין להיות יוצאין כמפי הפך הזה וכך היתה הבאר שהיתה עם ישראל במדבר דומה לסלע מלא [כברה] מפרפרת ועולה כמפי הפך הזה עולה עמהן להרים ויורדת עמהן לגאיות מקום שישראל שורין הוא שורה כנגדן במקום גבוהה כנגד פתחו של אהל מועד נשיאי ישראל באין וסובבין אותה במקלותיהן ואומרים עליה את השירה (במדבר כא) עלי באר ענו לה עלי באר והמים מבעבעין ועולין כעמוד למעלה וכל אחד ואחד מושך במקלו איש לשבטו ואיש למשפחתו [שנא' (שם) באר חפרוה שרים וגו' וגם היא סובבת את כל מחנה ישראל ומשקה את כל הישימון] שנאמר (שם) ונשקפה על פני הישימון והיא נעשה נחלים שנאמר (תהילים עח) ונחלים ישטפו הן יושבין באיספקאות ובאין זה אצל זה שנאמר (תהילים קה) הלכו בציות נהר העולה דרך ימין [עולה] דרך ימין [העולה] דרך שמאל [עולה] דרך שמאל [כן מים מתמצין הימנה היא] נעשית נחל גדול והולכין לים הגדול ומביאין [משם] כל חמדת העולם שנאמר (דברים ב) זה ארבעים שנה [ה' אלהיך עמך] לא חסרת דבר.תוספתא סוכה פרק ג תוס ד קודםהבא