אמר לך שמואל דלמא הך תנא נמי סבר כל היכא דלא חזיא לגופה לא נחתא לה קדושת הגוף
הדרן עלך יש בקרבנות
מתני׳ אלו קדשים שוולדותיהן ותמורותיהן כיוצא בהן ולד שלמים ותמורתן ולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם הרי הן שלמים וטעונין סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק גמ׳ כיון דתנא ולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם למה לי תנא דידן שמעיה לר"א דאמר ולד שלמים לא יקרב שלמים וא"ל תנא דידן לא מיבעיא בוולדן דלא מודינא אלא אפי' עד סוף העולם לא מודינא לך מנא ה"מ דת"ר (ויקרא ג, א) זכר לרבות את הולד והלא דין הוא ומה תמורה שאין גידולי הקדש קריבה ולד שגידולי הקדש אינו דין שיקרב מה לתמורה שכן נוהגת בכל הקדשים תאמר בולד שאינו נוהג בכל הקדשים אינו קרב הואיל ואינו נוהג בכל הקדשים ת"ל זכר לרבות את הולד נקבה לרבות התמורה אין לי אלא תמורת תמימין וולד תמימין ולד בעלי מומין ותמורת בעלי מומין מנין ת"ל אם זכר לרבות ולד בעלי מומין אם נקבה לרבות תמורת בעלי מומין אמר ליה רב ספרא לאביי ואיפוך אנא מסתברא ממקום שנתרבתה תמורת תמימין נתרבתה תמורת בעלי מומין א"ל מי קאמינא לך ליפוך אם זכר אם נקבה אנא כוליה קרא קאמינא אימא זכר לרבות את התמורה נקבה לרבות את הולד א"ל ולד לשון זכר משמע תמורה לשון נקבה משמע למאי הלכתא אמר שמואל ליקרב ואליבא דר"א דמהו דתימא כי קאמר רבי אלעזר עולה דאיכא שם עולה על אמו אבל הני ולדות לא קרבי קמ"ל בר פדא אמר לרעיה ואליבא דדברי הכל (דאתמר) רבא אמר ליקרב ואליבא דר"א רב פפא אמר לרעיה ואליבא דדברי הכל והאי תנא מייתי לה מהכא (דברים יב, כו) רק קדשיך אלו תמורות אשר יהיו לך אלו הוולדות תשא ובאת יכול יכניסנו לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון כדי שימותו ת"ל (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם כדרך שאתה נוהג בעולה אתה נוהג בתמורה כדרך שאתה נוהג בשלמים אתה נוהג בוולדי שלמים ובתמורה יכול כל קדשים כן ת"ל רק דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך הרי הוא אומר אשם הוא (אשם אשם לה') הוא קרב ואין תמורתו קריבה אמר מר תשא ובאת יכול יכניסנו לבית הבחירה מנא תיתי הא כיון דגמרי חמש חטאות הנך מקרב קרבי מהו דתימא חמש חטאות מתות בכ"מ והנך ימותו בבית הבחירה קמ"ל אמר מר יכול אף כל הקדשים כן ת"ל רק קדשיך ולד דמאן אי דעולה זכר הוא ולאו בר אולודי הוא ואי דחטאת גמירי לה דלמיתה קיימי
רבי יוחנן בן נורי אומר אף הקרמית חייבת בחלה רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משם אביו איזהו חלוט הנותן קמח לתוך חמין המעיסה חמין לתוך קמח וחכ"א אחד זו ואחד זו הנעשית באילפס ובקדירה פטורה הנעשית בתנור חייבת.המלוי של ישראל ופועלי נכרים עושין בתוכו חייב בחלה המלוי של נכרים ופועלי ישראל עושין בתוכו פטור מן החלה העושה עיסה לרבים חייב בחלה העושה עיסה לאכלה בצק חייב בחלה.קמח קלוי שגבלו ועשאו עיסה חייב בחלה עיסת ארנונא חייבת בחלה מפני שחייב באחריותה עד שעה שימסור עיסת מעשר שני בירושלים חייבת בחלה ספק מדומע חייב בחלה דברי ר"מ ור' יוסי פוטר וחכ"א מדומע פטור מן החלה ספק מדומע נאכל משום דמע וחייב בחלה.תוספתא חלה פרק א תוס ד
אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵ֠א וַאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א (ארכוי) [אַרְכֳּוָיֵ֤א] בָבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א (דהוא) [דֶּהָיֵ֖א] עֵלְמָיֵֽא׃וּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֤י הַגְלִי֙ אׇסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ {פ}
מקרא עזרא פרק ד פסוק יב