תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ״בָּשָׂר״ וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם בַּהֶרֶת — ״יִמּוֹל״, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שַׁבָּת חֲמוּרָה — דּוֹחָה, צָרַעַת — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. אָמַר מָר: ״בָּשָׂר״, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם בַּהֶרֶת — ״יִמּוֹל״, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. הָא לְמָה לִי קְרָא, דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין הוּא, וְדָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר! אָמַר אַבָּיֵי: לָא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״. וְאַבָּיֵי לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא? וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרָבָא סַבְרַהּ. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא אַהָא: ״הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת״, לַעֲשׂוֹת אִי אַתָּה עוֹשֶׂה, אֲבָל עוֹשֶׂה אַתָּה בְּסִיב שֶׁעַל גַּבֵּי רַגְלוֹ, וּבְמוֹט שֶׁעַל גַּבֵּי כְּתֵיפוֹ, וְאִם עָבְרָה — עָבְרָה. וְהָא לְמָה לִי קְרָא, דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין הוּא, וְדָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר! אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר. וְרָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״. וְאַבָּיֵי לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא? וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״! לְבָתַר דְּשַׁמְעֵיהּ מֵרָבָא סַבְרַהּ. וְאַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״בְּשַׂר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? אָמַר רַב עַמְרָם: בְּאוֹמֵר לָקוֹץ בַּהַרְתּוֹ הוּא מִתְכַּוֵּין. תִּינַח גָּדוֹל, קָטָן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: בְּאוֹמֵר אֲבִי הַבֵּן לָקוֹץ בַּהֶרֶת דִּבְנוֹ הוּא קָא מִתְכַּוֵּין. וְאִי אִיכָּא אַחֵר, לֶיעְבֵּיד אַחֵר! דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה — אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים שְׁנֵיהֶם מוּטָב, וְאִם לָאו — יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה. דְּלֵיכָּא אַחֵר. אָמַר מָר: יוֹם טוֹב אֵינָהּ דּוֹחָה אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ בִּלְבַד. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״ — בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לוֹ בֹּקֶר שֵׁנִי לִשְׂרֵיפָתוֹ. אַבָּיֵי אָמַר, אָמַר קְרָא: ״עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ״, וְלֹא עוֹלַת חוֹל בְּשַׁבָּת, וְלֹא עוֹלַת חוֹל בְּיוֹם טוֹב. רָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם״, ״הוּא״ — וְלֹא מַכְשִׁירִין. ״לְבַדּוֹ״ — וְלֹא מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, דְּאָתְיָא מִקַּל וָחוֹמֶר. רַב אָשֵׁי אָמַר: ״שַׁבָּתוֹן״ — עֲשֵׂה הוּא, וְהָוֵה לֵיהּ יוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי פֶסַח כִּי הַאי גַוְונָא: כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. שְׁחִיטָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי מִילָה: הָתָם הוּא דְּמַכְשִׁירִין אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מֵאֶתְמוֹל לָא דָּחוּ שַׁבָּת דְּלֵיכָּא כָּרֵת, אֲבָל פֶּסַח דְּאִיכָּא כָּרֵת — אֵימָא לִידְחוֹ שַׁבָּת. וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי פֶסַח, מִשּׁוּם דְּלֹא נִכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת. אֲבָל מִילָה דְּנִכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת — אֵימָא לִידְחוֹ שַׁבָּת, צְרִיכָא. מַתְנִי׳ עוֹשִׂין כׇּל צׇרְכֵי מִילָה [בְּשַׁבָּת]: מוֹהֲלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִיסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן. אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת — לוֹעֵס בְּשִׁינָּיו וְנוֹתֵן. אִם לֹא טָרַף יַיִן וָשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת — נוֹתֵן זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק לְכַתְּחִילָּה, אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת — כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא, וַאֲפִילּוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת.
מֵ֭חֹרֶף עָצֵ֣ל לֹא־יַחֲרֹ֑שׁ (ישאל) [וְשָׁאַ֖ל] בַּקָּצִ֣יר וָאָֽיִן׃מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים עֵצָ֣ה בְלֶב־אִ֑ישׁ וְאִ֖ישׁ תְּבוּנָ֣ה יִדְלֶֽנָּה׃רׇב־אָדָ֗ם יִ֭קְרָא אִ֣ישׁ חַסְדּ֑וֹ וְאִ֥ישׁ אֱ֝מוּנִ֗ים מִ֣י יִמְצָֽא׃מקרא משלי פרק כ פסוק ז
הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין שֶׁלְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים כול׳. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. חוֹבַת בֵּית דִּין הִיא. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. חוֹבַת צִיבּוּרָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. חוֹבַת בֵּית דִּין וְחוֹבַת צִיבּוּרָא הִיא. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בֵּית דִּין אַף כָּאן בֵּית דִּין. מַה טַעֲם דְּרִבִּי יוּדָה. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן צִיבּוּר אַף כָּאן צִיבּוּר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בֵּית דִּין אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בֵּית דִּין. וּמַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן צִיבּוּר אַף כָּאן צִיבּוּר. מָאן דָּמַר. חוֹבַת בֵּית דִּין הִיא. בֵּית דִּין מְבִיאִין. מָאן דְּאָמַר. חוֹבַת צִיבּוּר הִיא. מִי מֵבִיא. דְּתַנֵּי. מַטִּילִין הָיוּ עֲלֵיהֶן וּבָאִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מִתְּרוּמַּת הַלִּשְׁכָּה הָיוּ בָאִין. מָאן דָּמַר. חוֹבַת בֵּית דִּין הִיא. בֵּית דִּין סוֹמְכִין. מָאן דָּמַר. חוֹבַת צִיבּוּר הִיא. מִי סוֹמֵךְ. דְּתַנֵּי. שְׁלֹשָׁה מִכָּל־שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וְרֹאשׁ בֵּית דִּין עַל גַּבֵּיהֶן סוֹמְכִין יְדֵיהֶן עַל רֹאשׁ הַפָּר. יְדֵיהֶם. יְדֵי כָל־יָחִיד וְיָחִיד. יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר. פַּר טָעוּן סְמִיכָה אֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. פַּר טָעוּן סְמִיכָה בְזְקֵינִים אֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה בִזְקֵינִים. שֶׁרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל־חַטַּאת צִיבּוּר שֶׁדָּמָהּ נִכְנַס לִפְנִים טְעוּנָה סְמִיכָה. מְתִיבִין לְרִבִּי יוּדָה. וְהָֽכְתִיב וַיַּגִּשׁוּ אֶת־שְׂעִירֵ֣י הַֽחַטָּ֔את. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוֹרָאַת שָׁעָה הָֽיְתָה.רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. צִיבּוּר שֶׁמֵּת אֶחָד מָהוּ שֶׁיָּבִיא תַחְתָּיו. הָתִיבוֹן. וְהָֽכְתִיב הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י וגו׳. אֶיפְשַׁר חַטָּאת עוֹלָה. אֶלָּא מַה עוֹלָה לֹא נֶאֶכְלָה אַף חַטָּאת לֹא נֶאֶכְלָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. עַל עֲבוֹדָה זָרָה הֵבִיאוּם. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוֹרָײַת שָׁעָה הָֽייְתָה. רִבִּי יִרְמְיָה לָמַד כֵּן. אֶלָּא פַּר טָעוּן סְמִיכָה בְזְקֵנִים. אֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה בִזְקֵינִים. אֶלָּא בְמִי. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר. בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. וְסָמַךְ וְסָֽמְכוּ. לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה בִסְמִיכָה וְלֹא בִזְקֵנִים. רִבִּי יוֹסֵי לָמַד כֵּן. אֶלָּא חַי טָעוּן סְמִיכָה בְאַהֲרֹן אֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה בְאַהֲרֹן. וּכְתִיב וְסָמַ֨ךְ אַֽהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י יָדָ֗יו עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֘ הַחַי֒. חַי טָעוּן סְמִיכָה בְאַהֲרֹן. אֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה בְאַחֲרֹן. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יִרְמְיָה. פָּתַר לָהּ בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט.רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא כְרִבִּי מֵאִיר. תַּנֵּי תַמָּן. הוֹרוּ בֵית דִּין וְעָשׂוּ קָהָל. מֵת אֶחָד מִבֵּית דִּין פְּטוּרִין. מֵת אֶחָד מִן הַצִּיבּוּר חַייָבִין. אָמַר לָהֶן רִבִּי מֵאִיר. אִם לַאֲחֵרִים הוּא פוֹטֵר לֹא כָל־שֶׁכֵּן עַל עַצְמוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. יִפְטוֹר לַאֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בַּמֶּה לִתְלוֹת וְאַל יִפְטוֹר לְעַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִתְלוֹת.תלמוד ירושלמי הוריות פרק א הלכה ח