שבת דף סו-ב דפי תלמוד בבלי

לְתָרוֹצֵי סוּגְיָא עֲבִידָא, הָכָא — לִסְמוֹךְ עִילָּוֵיהּ הוּא דַּעֲבִידָא, וְסָמֵיךְ עֲלֵיהּ. טְמֵאִין מִדְרָס, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה״. אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי שׁוֹנֶה ״אִשָּׁה חוֹלֶצֶת בּוֹ״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ ״נִכְנָסִין״?! תְּנִי ״אֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה״. לוּקַטְמִין טְהוֹרָה. מַאי לוּקַטְמִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: חֲמָרָא דְּאַכַּפָּא. רָבָא בַּר פָּפָּא אָמַר: קִישְׁרֵי. רָבָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר: פְּרָמֵי. מַתְנִי׳ הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים וּבְנֵי מְלָכִים בְּזוֹגִין, וְכׇל אָדָם — אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהוֹוֶה. גְּמָ׳ מַאי קְשָׁרִים? אָמַר אַדָּא מָרִי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר בָּרוּךְ אָמַר רַב אָשֵׁי בַּר אָבִין אָמַר רַב יְהוּדָה: קִשּׁוּרֵי פוּאָה. אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: תְּלָתָא — מוֹקְמִי, חֲמִשָּׁה — מַסּוּ, שִׁבְעָה — אֲפִילּוּ לִכְשָׁפִים מְעַלּוּ. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וְהוּא דְּלָא חֲזִי לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסֵיהֲרָא, וְלָא חֲזִי מִיטְרָא, וְלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ קָל בַּרְזְלָא, וְקָל תַּרְנוּגְלָא, וְקָל נִיגְרֵי. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: נְפַל פּוּתָא בְּבֵירָא. מַאי אִירְיָא בָּנִים? אֲפִילּוּ בָּנוֹת נָמֵי! מַאי אִירְיָא קְטַנִּים? אֲפִילּוּ גְּדוֹלִים נָמֵי! אֶלָּא מַאי קְשָׁרִים — כִּי הָא דְּאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר גּוּרְיָא: בֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עַל אָבִיו — נוֹטֵל רְצוּעָה מִמִּנְעָל שֶׁל יָמִין וְקוֹשֵׁר לוֹ בִּשְׂמֹאלוֹ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְסִימָנָיךְ — תְּפִילִּין, וְחִילּוּפָא סַכַּנְתָּא. אָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: סַחוֹפֵי כָּסָא אַטִּיבּוּרֵי בְּשַׁבְּתָא — שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: מוּתָּר לָסוּךְ שֶׁמֶן וּמֶלַח בְּשַׁבָּת. כִּי הָא דְּרַב הוּנָא מִבֵּי רַב, וְרַב מִבֵּי רַבִּי חִיָּיא, וְרַבִּי חִיָּיא מִבֵּי רַבִּי, כִּי הֲווֹ מִיבַּסְּמִי מַיְיתוּ מִשְׁחָא וּמִילְחָא, וְשָׁיְיפִי לְהוּ לְגַוָּיָיתָא דִּידַיְיהוּ וְגַוָּיָיתָא דְּכַרְעַיְיהוּ, וְאָמְרִי: ״כִּי הֵיכִי דְּצָיֵל הָא מִישְׁחָא לֵיצִיל חַמְרֵיהּ דִּפְלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא״. וְאִי לָא — מַיְיתֵי שִׁיעָא דְּדַנָּא וְשָׁרֵי לֵיהּ בְּמַיָּא, וְאָמַר: ״כִּי הֵיכִי דְּצָיֵל הַאי שִׁיעָא לֵיצִיל חַמְרֵיהּ דִּפְלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא״. וְאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: מוּתָּר לֵחָנֵק בְּשַׁבָּת. וְאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: לַפּוֹפֵי יָנוֹקָא בְּשַׁבְּתָא — שַׁפִּיר דָּמֵי. רַב פָּפָּא מַתְנֵי ״בָּנִים״, רַב זְבִיד מַתְנֵי ״בֵּן״. רַב פָּפָּא מַתְנֵי ״בָּנִים״, וְתַרְוַיְיהוּ מַתְנֵי לְהוּ בְּאָבִין בַּר הוּנָא. רַב זְבִיד מַתְנֵי ״בֵּן״ — קַמַּיְיתָא מַתְנֵי בְּאָבִין בַּר הוּנָא, וְהַאי מַתְנֵי לַהּ בְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה. דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לַפּוֹפֵי יָנוֹקָא בְּשַׁבְּתָא — שַׁפִּיר דָּמֵי. אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: כֹּל מִנְיָינֵי — בִּשְׁמָא דְאִימָּא, וְכֹל קִטְרֵי — בִּשְׂמָאלָא. וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: כֹּל מִנְיָינֵי דְּמִפָּרְשִׁי — כִּדְמִפָּרְשִׁי, וּדְלָא מִפָּרְשִׁי — אַרְבְּעִין וְחַד זִימְנֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹצְאִין בְּאֶבֶן תְּקוּמָה בְּשַׁבָּת. מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אָמְרוּ: אַף בְּמִשְׁקַל אֶבֶן תְּקוּמָה. וְלֹא שֶׁהִפִּילָה, אֶלָּא שֶׁמָּא תַּפִּיל. וְלֹא שֶׁעִיבְּרָה, אֶלָּא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתַפִּיל. אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: וְהוּא דְּאִיכַּוַּון וְאִיתְּקַל. בָּעֵי אַבָּיֵי: מִשְׁקָל דְּמִשְׁקָל מַאי? תֵּיקוּ. וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: לְאִשָּׁתָא בַּת יוֹמָא — לִישְׁקוֹל זוּזָא חִיוּוֹרָא, וְלֵיזִיל לְמִלְחֲתָא, וְלִיתְקוֹל מַתְקָלֵיהּ מִילְחָא, וְלִצְיְירֵיהּ בַּחֲלָלָא דְבֵי צַוָּאר בְּנִירָא בַּרְקָא. וְאִי לָא — לִיתֵּיב אַפָּרָשַׁת דְּרָכִים, וְכִי חָזֵי שׁוּמְשְׁמָנָא גַּמְלָא דְּדָרֵי מִידֵּי, לִישְׁקְלֵיהּ וְלִישְׁדְּיֵיהּ בְּגוּבְתָּא דִנְחָשָׁא, וְלִיסְתְּמֵיהּ בַּאֲבָרָא, וְלִיחְתְּמֵיהּ בְּשִׁיתִּין גּוּשְׁפַּנְקֵי, וּלְבַרְזוֹלֵיהּ, וְלִידְרֵיהּ, וְלֵימָא לֵיהּ: ״טְעוּנָךְ עֲלַי וּטְעוּנַאי עֲלָךְ״. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא לְרַב אָשֵׁי: וְדִילְמָא אִינִישׁ אַשְׁכְּחֵיהּ וְאִיפְּסִק בֵּיהּ? אֶלָּא לֵימָא לֵיהּ: ״טְעוּנַאי וּטְעוּנָךְ עֲלָךְ״. וְאִי לָא, לִישְׁקוֹל כּוּזָא חַדְתָּא, וְלֵיזִיל לְנַהְרָא, וְלֵימָא לֵיהּ: ״נַהֲרָא נַהֲרָא, אוֹזְפַן כּוּזָא דְמַיָּא לְאוֹרְחָא דְּאִיקְּלַע לִי״. וְלַיהְדַּר שָׁב זִימְנֵי עַל רֵישֵׁיהּ, וְלִשְׁדְּיֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ, וְלֵימָא לֵיהּ: ״נַהֲרָא נַהֲרָא, שְׁקוֹל מַיָּא דִּיהַבְתְּ לִי, דְּאוֹרְחָא דְּאִיקְּלַע לִי בְּיוֹמֵיהּ אֲתָא וּבְיוֹמֵיהּ אֲזַל״. אָמַר רַב הוּנָא: