ראש השנה דף ג-א דפי תלמוד בבלי

״וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד״, מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע? שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וּכְסָבוּר נִיתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן״, וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ״וַיִּרְאוּ״, אֶלָּא ״וַיִּירָאוּ״, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, ״כִּי״ מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת: אִי, דִּילְמָא, אֶלָּא, דְּהָא. מִי דָּמֵי? הָתָם כְּנַעַן, הָכָא סִיחוֹן! תָּנָא: הוּא סִיחוֹן, הוּא עֲרָד, הוּא כְּנַעַן. סִיחוֹן — שֶׁדּוֹמֶה לִסְיָיח בַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — עֲרָד שְׁמוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עֲרָד — שֶׁדּוֹמֶה לְעָרוֹד בַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — סִיחוֹן שְׁמוֹ. וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיָּיר! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת״, מִדְּקָאֵי בְּנִיסָן וְקָרֵי לַהּ ״שָׁנָה שֵׁנִית״, וְקָאֵי בְּאִיָּיר וְקָרֵי לַהּ ״שָׁנָה שֵׁנִית״ — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו אִיָּיר הוּא! וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה סִיוָן? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְאִם אִיתָא — ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאת וְגוֹ׳״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! וְאֵימָא תַּמּוּז! וְאֵימָא אָב! וְאֵימָא אֲדָר! אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵהָכָא: ״וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ״. מַאי ״שֵׁנִי״? לָאו שֵׁנִי לְיֶרַח שֶׁמּוֹנִין בּוֹ לְמַלְכוּתוֹ?! מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: וְאֵימָא שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ! אִם כֵּן, ״שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ״ בְּהֶדְיָא הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ. וְאֵימָא בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת! חֲדָא, דְּלָא אַשְׁכְּחַן שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת דִּכְתִיב. וְעוֹד: מַקִּישׁ שֵׁנִי בָּתְרָא לְשֵׁנִי קַמָּא: מָה שֵׁנִי קַמָּא — חֹדֶשׁ, אַף שֵׁנִי בָּתְרָא — חֹדֶשׁ. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶם לַמְּלָכִים אֶלָּא מִנִּיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה׳ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ״. וּכְתִיב: ״אַחֲרֵי הַכּוֹתוֹ אֶת סִיחוֹן וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְגוֹ׳״. וְאוֹמֵר: ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיָּחֶל לִבְנוֹת וְגוֹ׳״. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם — מִתִּשְׁרִי מָנִינַן, ״שֶׁנֶּאֱמַר: ״דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא וְגוֹ׳״. מִדְּקָאֵי בְּכִסְלֵיו וְקָרֵי לֵיהּ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״, וְקָאֵי בְּנִיסָן וְקָרֵי לֵיהּ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו נִיסָן הוּא. בִּשְׁלָמָא הַיְאךְ — מְפָרֵשׁ דִּלְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא, אֶלָּא הַאי — מִמַּאי דִּלְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא? דִּילְמָא