ראש השנה דף ב-ב דפי תלמוד בבלי

קָא מַשְׁמַע לַן דְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, וְיוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. וְאִם לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בְּנִיסָן, אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ נִיסָן אַחֵר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִימְּנוֹ עֲלֵיהּ מֵאֲדָר. מַהוּ דְּתֵימָא, נִימְנוֹ לֵיהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין, קָא מַשְׁמַע לַן. תָּנוּ רַבָּנַן: מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בַּאֲדָר — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. מֵת בְּנִיסָן וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין רִאשׁוֹנָה לָרִאשׁוֹן, וּשְׁנִיָּה לַשֵּׁנִי. אָמַר מַר: מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בַּאֲדָר — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: שַׁתָּא לְבֵי תְרֵי לָא מָנִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. מֵת בְּנִיסָן וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָמְרִינַן יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה — בְּסוֹף שָׁנָה. אֲבָל בִּתְחִלַּת שָׁנָה — לָא אָמְרִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין רִאשׁוֹנָה לָרִאשׁוֹן וּשְׁנִיָּה לַשֵּׁנִי. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִימְּנוֹ עֲלֵיהּ מֵאֲדָר, וּמֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ הוּא, מַהוּ דְּתֵימָא: נִימְנוֹ לֵיהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לַמְּלָכִים שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶם אֶלָּא מִנִּיסָן — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִיו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל״. מַקִּישׁ מַלְכוּת שְׁלֹמֹה לִיצִיאַת מִצְרַיִם: מָה יְצִיאַת מִצְרַיִם מִנִּיסָן — אַף מַלְכוּת שְׁלֹמֹה מִנִּיסָן. וִיצִיאַת מִצְרַיִם גּוּפַהּ מְנָלַן דְּמִנִּיסָן מָנִינַן? דִּילְמָא מִתִּשְׁרִי מָנִינַן! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה׳ וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳״. מִדְּקָאֵי בְּאָב וְקָרֵי לַהּ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״, וְקָאֵי בִּשְׁבָט וְקָרֵי לַהּ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו תִּשְׁרֵי הוּא. בִּשְׁלָמָא הַיְאךְ — מְפָרֵשׁ דְּלִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֶלָּא הַאי, מִמַּאי דְּלִיצִיאַת מִצְרַיִם, דִּילְמָא לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן? כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה, הָכָא נָמֵי: ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה כָּאן לִיצִיאַת מִצְרַיִם — אַף כָּאן לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וּמִמַּאי דְּמַעֲשֶׂה דְּאָב קָדֵים, דִּילְמָא מַעֲשֶׂה דִּשְׁבָט קָדֵים! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֶת סִיחוֹן״, וְכִי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַהֲרֹן אַכַּתִּי הֲוָה סִיחוֹן קַיָּים, דִּכְתִיב: