חַד לְכֹהֲנִים וְחַד לַלְוִיִּם וְחַד לְיִשְׂרְאֵלִים וְחַד לְמִישְׁרֵי מַמְזֵר בִּשְׁתוּקִי וְחַד לְמִישְׁרֵי שְׁתוּקִי בְּיִשְׂרָאֵל קְהַל גֵּרִים לָא אִיקְּרִי קָהָל וְרַבִּי יְהוּדָה כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מֵחַד קָהָל נָפְקִי אִיַּיתַּר לֵיהּ לִקְהַל גֵּרִים וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָכִי נָמֵי תְּרֵי קְהָלֵי נִינְהוּ מַמְזֵר בִּשְׁתוּקִי וּשְׁתוּקִי בְּיִשְׂרָאֵל מֵחַד קָהָל נָפְקָא לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא הָא מַמְזֵר סָפֵק יָבֹא בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא הָא בְּקָהָל סָפֵק יָבֹא וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָנֵי נָמֵי תְּרֵי קְהָלֵי נִינְהוּ וְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה מֵהָכָא הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר וּלְרַבִּי יוֹסֵי חֻקָּה אַחַת הִפְסִיק הָעִנְיָן אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בְּכֹהֶנֶת מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁירוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִים דְּרַשׁ רַבִּי זֵירָא בְּמָחוֹזָא גֵּר מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת רַגְמוּהּ כּוּלֵּי עָלְמָא בְּאֶתְרוֹגַיְיהוּ אֲמַר רָבָא מִי אִיכָּא דְּדָרֵישׁ מִילְּתָא כִּי הַאי בְּדוּכְתָּא דִּשְׁכִיחִי גִּיּוֹרֵי דְּרַשׁ רָבָא בְּמָחוֹזָא גֵּר מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת טַעֲנוּהּ בְּשִׁירָאֵי הֲדַר דְּרַשׁ לְהוּ גֵּר מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת אֲמַרוּ לֵיהּ אַפְסֵידְתָּא לְקַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ דְּטָבָא לְכוּ עֲבַדִי לְכוּ אִי בָּעֵי מֵהָכָא נָסֵיב וְאִי בָּעֵי מֵהָכָא נָסֵיב וְהִילְכְתָא גֵּר מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁירוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִים וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת כְּרַבִּי יוֹסֵי אֵלּוּ הֵן שְׁתוּקִי כֹּל שֶׁמַּכִּיר אָמַר רָבָא דְּבַר תּוֹרָה שְׁתוּקִי כָּשֵׁר מַאי טַעְמָא רוֹב כְּשֵׁרִים אֶצְלָהּ וּמִיעוּט פְּסוּלִין אֶצְלָהּ וְאִי אָזְלִי אִינְהוּ לְגַבַּהּ כֹּל דְּפָרֵישׁ מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ מַאי אָמְרַתְּ דִּילְמָא אָזְלָה אִיהִי לְגַבַּיְיהוּ הֲוָה לֵיהּ קָבוּעַ וְכֹל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי וְהַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא יָבֹא מַמְזֵר מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא הָא מַמְזֵר סָפֵק יָבֹא בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא הָא בְּקָהָל סָפֵק יָבֹא וּמָה טַעַם אָמְרוּ שְׁתוּקִי פָּסוּל גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אֶלָּא מֵעַתָּה שְׁתוּקִי שְׁתוּקִית לֹא יִשָּׂא שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו כֹּל כִּי הָנֵי מְזַנּוּ וְאָזְלִי בַּת שְׁתוּקִית לֹא יִשָּׂא שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אֶלָּא לָא שְׁכִיחָא הָכִי נָמֵי לָא שְׁכִיחָא אֶלָּא מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוּחֲסִין וְאָמַר רָבָא דְּבַר תּוֹרָה אֲסוּפִי כָּשֵׁר מַאי טַעְמָא אֵשֶׁת אִישׁ בְּבַעְלָהּ תּוֹלָה מַאי אִיכָּא מִיעוּט אֲרוּסוֹת וּמִיעוּט שֶׁהָלַךְ בַּעֲלֵיהֶם לִמְדִינַת הַיָּם כֵּיוָן דְּאִיכָּא פְּנוּיָה וְאִיכָּא נָמֵי דְּמֵחֲמַת רְעָבוֹן הָוֵה פַּלְגָא וּפַלְגָא וְהַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא יָבֹא מַמְזֵר בְּקָהָל ה' מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא הָא מַמְזֵר סָפֵק יָבֹא בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא הָא בְּקָהָל סָפֵק יָבֹא וּמָה טַעַם אָמְרוּ אֲסוּפִי פָּסוּל שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אֶלָּא מֵעַתָּה אֲסוּפִי אֲסוּפִית לֹא יִשָּׂא שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ בֵּין מֵאָבִיו בֵּין מֵאִמּוֹ כֹּל הָנֵי שָׁדוּ וְאָזְלִי בַּת אֲסוּפִי לֹא יִשָּׂא שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ אֶלָּא לָא שְׁכִיחַ הָכִי נָמֵי לָא שְׁכִיחַ אֶלָּא מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוֹחֲסִים אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא מְצָאוֹ מָהוּל
פָּתַח בְּמִקְדָּשׁ, וְסִיֵּים בִּירוּשָׁלַיִם! אִיכָּא תַּרְתֵּי אַחְרָנְיָיתָא בְּמִקְדָּשׁ. דְּתַנְיָא: מֵעוֹלָם לֹא כִּבּוּ גְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, אֲפִילּוּ כׇּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וּמְנַשְּׁבוֹת בּוֹ — אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ.וְתוּ לֵיכָּא? וְהָתַנְיָא רַב שְׁמַעְיָה בְּקַלְנְבוֹ: שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶס, נִבְלָעִין בִּמְקוֹמָן, וְאָמַר אַבָּיֵי: מוּרְאָה, וְנוֹצָה, וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִישּׁוּן הַמְּנוֹרָה — נִבְלָעִין בִּמְקוֹמָן!פְּסוּלֵי תְּלָתָא הָווּ? חַשְׁבִינְהוּ בְּחַד, אַפֵּיק תְּרֵי וְעַיֵּיל תְּרֵי. אִי הָכִי, בְּלוּעִין נָמֵי תְּרֵי הָווּ? חַשְּׁבִינְהוּ בְּחַד. חָסְרוּ לְהוּ! אִיכָּא נָמֵי אַחֲרִיתִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֵס גָּדוֹל הָיָה נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, סִלּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָשׂוּם לֶחֶם חוֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ״.תלמוד בבלי יומא דף כא עמוד א
תנור שבא מחותך מבית האומן עשה לימודין ונתן עליו טהור מירחו בטיט טמא נטמא סילק את הלימודין טהור החזירן לו טהור מירחו בטיט מקבל טומאה ואין צריך להסיקו שכבר הוסק משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין ור' שמעון מטמא מיד תנור של חלונות שכל אחת ואחת פחותה מארבעה טפחים והיתה בהן אחת שיש בה ארבעה טפחים היא מטמאה במגע ובאויר והשאר מטמאות במגע ואין מטמאות באויר. תנור של חוליות שכל אחת ואחת פחותה מארבעה טפחים והיתה בהן אחת שיש בה ארבעה טפחים היא מטמא במגע ואין מטמא באויר והשאר טהור. רבן שמעון בן גמליאל אומר הרוצה לעשות לו תנור בטהרה מביא תנור של סדקים ומביא תנור של חרש ומלבישו מבחוץ ונותן חול או צרורות בינתים ואע"פ שעשה טפלה לחיצון טהור. פיטים שקירו לו ועשאו תנור ועשה לו טפלה מבחוץ אע"פ שמקבל טומאה על דפנותיו כשיעור טהור.תנור מאימתי טמא משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין ור"ש מטמא מיד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי שילא הטיחו בטהרה ונטמא מאימתי טהרתו אמר ר' חלפתא איש כפר חנניא שאלתי את שמעון בן חנניא ששאל את בנו של רבי חנניא בן תרדיון ואמר משיסיענו ממקומו ובתו אומרת משיפשטו את חלוקו כשנאמרו דברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר יפה אמרה בתו מהוא.תנור של מתכת שעשה לו טפלה ועשה לו מוסף וחלקו לשנים ונטמא א' מהן באויר הוא טמא וחברו טהור נגע בו השרץ מתוכו הוא מטמא במגע ובאויר וחברו מטמא במגע ובאויר וטפילה טהורין נגע בו השרץ מאחריו כולו מטמא מגע אחד ופוסל אחד נגע בו כזית מן המת מאחריו כולו מטמא מגע שנים ופוסל אחד ואוירו מטמא אוכלין ומשקין וידים מפני שנעשה אב הטומאה ומטמא את גופו דברי רבי רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משם אביו אינו מטמא אוכלין ומשקין וידים שאין כלי חרש מטמא מאחוריו. ניקב נפגם נסדק ועשאו בטיט אפילו כל שהוא טמא נפל השרץ לאוירו כולו מטמא במגע ובאויר נפל לתוכו שלא באהל כולו מטמא אוכלין ומשקין וידים בין מתוכו ובין מאחוריו כללו של דבר שהוא טמא משום כלי חרס נדון משום כלי חרס משום כלי מתכות נדון משום כלי מתכות מירחו בטיט בין מבחוץ בין מבפנים טהור ר' יהודה אומר מבפנים אם להטיחו בפני עצמו טהור ואם לאו טמא בין כך ובין כך טמא משום כלי מתכת. כירה של מתכת שעשה לה מגור ועשו לה פטפוטים טהורה מירח בטיט בין מבפנים ובין מבחוץ טהורה רבי יהודה אומר מבפנים אם יכול להטיחו לעמוד בפני עצמו טהורה ואם לאו טמאה משום כלי מתכות.תוספתא כלים קמא פרק ד תוס יא