וְהִקְרִיבוּ זוֹ קַבָּלַת הַדָּם וְהַזָּאוֹת הַזָּאָה דְּהֵיכָא אִי דְּפָרָה אֶלְעָזָר כְּתִיב בַּהּ אִי דְּפָנִים הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ כְּתִיב בַּהּ אֶלָּא הַזָּאָה דְּבֶן עוֹף דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִבֶּן צֹאן וּמָה בֶּן צֹאן שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן לִשְׁחִיטָתוֹ קָבַע לוֹ כֹּהֵן לְהַזָּאָתוֹ בֶּן עוֹף שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן לִמְלִיקָתוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ לְהַזָּאָתוֹ חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וּנְזִירָה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ לָא תֵּיתֵיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי לְהָא שְׁמַעְתְּתָא מִנַּיִן לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה מְנָלַן בְּגוּפַהּ כְּתִיב וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה אֶלָּא תְּנוּפָה בִּבְעָלִים מְנָלַן אָתְיָא יָד יָד מִשְּׁלָמִים כְּתִיב הָכָא וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה וּכְתִיב הָתָם יָדָיו תְּבִיאֶנָּה מָה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן מָה לְהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים הָא כֵּיצַד כֹּהֵן מַכְנִיס יָדוֹ תַּחַת יָד בְּעָלִים וּמֵנִיף אַשְׁכְּחַן סוֹטָה נְזִירָה מְנָלַן אָתְיָא כַּף כַּף מִסּוֹטָה מַתְנִי' כׇּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בָּאָרֶץ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָּאָרֶץ נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ
כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל, יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא, אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים:
אֵבָר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ. וּבַמֻּקְדָּשִׁין קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ, שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם. מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים, מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. הַחַלּוֹנוֹת וְעֹבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים:
שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, אֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְהַמֵּחַם בָּאֶמְצַע. וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה, הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת:
משנה פסחים פרק ז משנה יד
גַּם־ה֣וּא הָלַ֔ךְ בְּדַרְכֵ֖י בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֥י אִמּ֛וֹ הָיְתָ֥ה יוֹעַצְתּ֖וֹ לְהַרְשִֽׁיעַ׃וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּי־הֵ֜מָּה הָיוּ־ל֣וֹ יֽוֹעֲצִ֗ים אַֽחֲרֵ֛י מ֥וֹת אָבִ֖יו לְמַשְׁחִ֥ית לֽוֹ׃גַּ֣ם בַּעֲצָתָם֮ הָלַךְ֒ וַיֵּ֩לֶךְ֩ אֶת־יְהוֹרָ֨ם בֶּן־אַחְאָ֜ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לַמִּלְחָמָ֛ה עַל־חֲזָאֵ֥ל מֶלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ הָרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃מקרא דברי הימים ב פרק כב פסוק ו