פסחים דף קיח-ב דפי תלמוד בבלי

וְאַקְדִּיחַ מִבַּחוּץ, וְאֶעֱשֶׂה נֵס בְּתוֹךְ נֵס. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רֵד! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח גַּבְרִיאֵל וְאָמַר: ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״ — דָּגִים שֶׁבַּיָּם אֲמָרוּהוּ, כִּדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ, וְכִדְדָרֵשׁ רַבָּה בַּר מָרִי: מַאי דִּכְתִיב ״וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף״ — מְלַמֵּד שֶׁהִמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִין מִצַּד אֶחָד, כָּךְ מִצְרִיִּים עוֹלִים מִצַּד אַחֵר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּלוֹט אוֹתָן לַיַּבָּשָׁה! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ: אֶתֵּן לָךְ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶן. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ? אָמַר לוֹ: נַחַל קִישׁוֹן יְהֵא לִי עָרֵב. מִיָּד פָּלַט אוֹתָן לַיַּבָּשָׁה וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אוֹתָן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״. מַאי אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶן? דְּאִילּוּ בְּפַרְעֹה כְּתִיב: ״שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר״, וְאִילּוּ בְּסִיסְרָא כְּתִיב: ״תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל״. כִּי אֲתָא סִיסְרָא [אֲתָא עֲלַיְיהוּ בְּדִקְרֵי דְפַרְזְלָא, הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כּוֹכָבִים מִמְּסִילּוֹתָם, דִּכְתִיב:] ״מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים״. כֵּיוָן דִּנְחִיתוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם עֲלַיְיהוּ, אַקְדִּירוּ הָנֵי דִּקְרֵי דְפַרְזְלָא. נְחִיתוּ לְאַקְרוֹרֵי לְמִיסְחֵי נַפְשַׁיְיהוּ בְּנַחַל קִישׁוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַחַל קִישׁוֹן: לֵךְ וְהַשְׁלֵם עֵרְבוֹנְךָ. מִיָּד גְּרָפָם נַחַל קִישׁוֹן וְהִשְׁלִיכָן לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים״, מַאי ״נַחַל קְדוּמִים״? נַחַל שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב מִקֶּדֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ דָּגִים שֶׁל יָם וְאָמְרוּ: ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב: ״מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׂמוּנִי בָּנֶיךָ כְּחוּלְדָּה זוֹ הַדָּרָה בְּעִיקָּרֵי בָתִּים. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵימַת אֲנִי אֲהוּבָה לְפָנֶיךָ — בִּזְמַן שֶׁתִּשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי. ״דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁדַּלָּה אֲנִי בְּמִצְוֹת, לְךָ אֲנִי וְלִי נָאֶה לְהוֹשִׁיעַ. אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שָׁלַח לוֹ רַבִּי: אֱמוֹר לָנוּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ. שָׁלַח לוֹ: כָּךְ אָמַר אַבָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״הַלְלוּ אֶת ה׳ כׇּל גּוֹיִם״, אוּמּוֹת הָעוֹלָם מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? הָכִי קָאָמַר: ״הַלָּלוּ אֶת ה׳ כׇּל גּוֹיִם״ אַגְּבוּרוֹת וְנִפְלָאוֹת דְּעָבֵיד בַּהֲדַיְיהוּ, כׇּל שֶׁכֵּן אָנוּ דְּ״גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ״. וְעוֹד: עֲתִידָה מִצְרַיִם שֶׁתָּבִיא דּוֹרוֹן לַמָּשִׁיחַ. כְּסָבוּר, אֵינוֹ מְקַבֵּל מֵהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמָּשִׁיחַ: קַבֵּל מֵהֶם! אַכְסַנְיָא עָשׂוּ לְבָנַיי בְּמִצְרַיִם. מִיָּד: ״יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם״. נָשְׂאָה כּוּשׁ קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶן כָּךְ, אֲנִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבַּדְתִּי בָּהֶן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: קַבֵּל מֵהֶם. מִיָּד ״כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים״. נָשְׂאָה מַלְכוּת (רוֹמִי) הָרְשָׁעָה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵין אֲחֵיהֶן כָּךְ, אָנוּ שֶׁאָנוּ אֲחֵיהֶן — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל: ״גְּעַר חַיַּת קָנֶה״ — גְּעוֹר חַיָּה וּקְנֵה לְךָ עֵדָה. דָּבָר אַחֵר: ״גְּעוֹר חַיַּת קָנֶה״ שֶׁדָּרָה בֵּין הַקָּנִים, דִּכְתִיב: ״יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה״. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּעוֹר בְּחַיָּה שֶׁכׇּל מַעֲשֶׂיהָ נִכְתָּבִין בְּקוּלְמוֹס אֶחָד. ״עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים״ — שֶׁשָּׁחֲטוּ אַבִּירִים כַּעֲגָלִים שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים. ״מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף״ — שֶׁפּוֹשְׁטִין יָד לְקַבֵּל מָמוֹן, וְאֵין עוֹשִׂין רְצוֹן בְּעָלִים. ״פִּיזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּן״ — מִי גָּרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ לְבֵין אוּמּוֹת הָעוֹלָם? קְרִיבוֹת שֶׁהָיוּ חֲפֵצִין בָּהֶן. וְעוֹד שָׁלַח לוֹ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁוָוקִים בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד (הָיוּ) [יֵשׁ] בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בִּירָנִיּוֹת, וְכׇל בִּירָנִית וּבִירָנִית (הָיוּ בּוֹ) [יֵשׁ בָּהּ] שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מַעֲלוֹת, וְכׇל מַעֲלָה וּמַעֲלָה (הָיוּ בּוֹ) [יֵשׁ בָּהּ] כְּדֵי לָזוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. אָמַר רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי] לְרַבִּי, וְאָמְרִי לַהּ (לְ)רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי [לְרַבִּי]: הָנֵי לְמַן? לָךְ וּלְחַבְרָךְ וּלְחַבְרוּתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קוֹדֶשׁ לַה׳ לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי ה׳ יִהְיֶה וְגוֹ׳״. מַאי ״לֹא יֵאָצֵר״? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״לֹא יֵאָצֵר״ — זֶה בֵּית אוֹצָר, ״וְלֹא יֵחָסֵן״ — זֶה בֵּית גְּנִיזָה. מַאי ״כִּי לַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי ה׳״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: