אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים שִׁיעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי רָבִין בַּר חִינָּנָא, שׁוּלְחָן שֶׁל מִקְדָּשׁ — שֶׁל פְּרָקִים הֲוָה, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הַדּוֹקֵי הֲוָה מִיהַדַּק, אַמְּתָא בְּאַמְּתָא הֵיכִי מַטְבְּלֵיהּ?! מַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא בְּיָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הֲוָה מַטְבֵּיל לֵיהּ. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טׇהֳרָה. וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה. הֵיכִי מְתַקְּנִי רַבָּנַן מִידֵּי דְּאָתֵי בֵּהּ לִידֵי סַכָּנָה, וְהָתַנְיָא: לֹא יֹאכַל אָדָם תְּרֵי, וְלֹא יִשְׁתֶּה תְּרֵי, וְלֹא יְקַנַּח תְּרֵי, וְלֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו תְּרֵי? אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין. רָבָא אָמַר: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְרָעָה. רָבִינָא אָמַר: אַרְבָּעָה כָּסֵי תַּקִּינוּ רַבָּנַן דֶּרֶךְ חֵירוּת, כׇּל חַד וְחַד
וְאִי הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ — מִי גָּמְרִינַן מִינַּהּ?אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר טוּמְאַת מַשְׁקִין דְּאוֹרָיְיתָא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: לְכֵלִים טְהוֹרִין, לָאוֹכָלִין טְמֵאִין.וְהָכָא קָאָמַר (רַבָּן) שִׁמְעוֹן: בְּכֵלִים טְמֵאִין, בְּקַרְקַע טְהוֹרִין. וְאִי הִלְכְתָא הִיא, מָה לִי בְּכֵלִים מָה לִי בְּקַרְקַע? קַשְׁיָא.תלמוד בבלי פסחים דף יז עמוד ב
הלכה: הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְייָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם כול׳. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי גוֹיִם שֶׁלְּסַכָּנָה. מִפְּנֵי לִיסְטִים שֶׁלְּסַכָּנָה. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִי מִפְּנֵי לִיסְטִין שֶׁל סַכָּנָה נִיתְנֵי מוּתָּר. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מוּתָּר.מַה בֵּין הַמַּצִּיל מִמָּה שֶׁבַּנֵּר מַה בֵּין הַמַּצִּיל מִמָּה שֶׁבַּזַיִת. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי שִׁילָא דִינָוֶה. לֹא דוֹמֶה הַמַּצִּיל מִגּוּפָהּ שֶׁלִּפְתִילָה לַמַּצִּיל חוּץ מִגּוּפָהּ שֶׁלִּפְתִילָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. כְּמַה דְרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ צוֹרֶךְ בְּגוּפָהּ שֶׁלַּפְּתִילָה. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ צוֹרֶךְ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּדָבָר. מַה אִית לָךּ צוֹרֶךְ בְּגוּפָהּ שֶׁלַּפְּתִילָה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינַא. שֶׁכֵּן שַׁמָּשֵׁי אוּמָּנִין מְחָֽרְכִין לֵין. כְּמַה דְתֵימַר. וּשְׂעַ֤ר רֵֽאשְׁהוֹן֙ לָ֣א הִתְחָרַ֔ךְ. מָהוּ מְחָֽרְכִין לֵין. מְפַסְפְּסִין לֵין.תלמוד ירושלמי שבת פרק ב הלכה ה