גָּמְרוּ, כּוֹס רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר עָלָיו קְדוּשַּׁת הַיּוֹם. אַמַּאי? וְנֵימְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ אַחֲדָא כָּסָא! אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵין אוֹמְרִים שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת. וְלָא? וְהָא תַּנְיָא: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְעַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס. וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד — מַנִּיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן וּמְשַׁלְשְׁלָן כּוּלָּן לְאַחֲרָיו. אֵין לוֹ שָׁאנֵי. וְהָא יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר רַב יַקְנֶ״ה! אָמְרִי: מִדְּלָא אָמַר זְמַן, מִכְּלָל דְּבִשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח עָסְקִינַן, דְּכׇל מַאי דַּהֲוָה לֵיהּ אָכֵיל לֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ. וְהָא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר אַבָּיֵי: יַקְזְנָ״ה, וְרָבָא אָמַר: יַקְנְהָ״ז. אֶלָּא: הַבְדָּלָה וְקִידּוּשׁ חֲדָא מִילְּתָא הִיא, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְקִידּוּשׁ תְּרֵי מִילֵּי נִינְהוּ. גּוּפָא. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, רַב אָמַר: יַקְנֶ״ה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יִנְהַ״ק.
בִּשְׁלָמָא מְגַהֵק וּמְפַהֵק לָא קַשְׁיָא: כָּאן לְאוֹנְסוֹ, כָּאן לִרְצוֹנוֹ. אֶלָּא מִתְעַטֵּשׁ אַמִּתְעַטֵּשׁ קַשְׁיָא!מִתְעַטֵּשׁ אַמִּתְעַטֵּשׁ נָמֵי לָא קַשְׁיָא, כָּאן מִלְּמַעְלָה, כָּאן מִלְּמַטָּה. דְּאָמַר רַב זֵירָא: הָא מִילְּתָא אִבַּלְעָא לִי בֵּי רַב הַמְנוּנָא וּתְקִילָא לִי כִּי כּוּלֵּי תַּלְמוּדַאי: הַמִּתְעַטֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ סִימָן יָפֶה לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים לוֹ נַחַת רוּחַ מִלְּמַטָּה, כָּךְ עוֹשִׂים לוֹ נַחַת רוּחַ מִלְּמַעְלָה.אֶלָּא רָק אַרָק קַשְׁיָא! רָק אַרָק נָמֵי לָא קַשְׁיָא, אֶפְשָׁר כִּדְרַב יְהוּדָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִילָּה וְנִזְדַּמֵּן לוֹ רוֹק — מַבְלִיעוֹ בְּטַלִּיתוֹ. וְאִם טַלִּית נָאֶה הוּא — מַבְלִיעוֹ בַּאֲפַרְקְסוּתוֹ. רָבִינָא הֲוָה קָאֵי אֲחוֹרֵי רַב אָשֵׁי, נִזְדַּמֵּן לוֹ רוֹק, פַּתְקֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַב יְהוּדָה מַבְלִיעוֹ בַּאֲפַרְקְסוּתוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא אֲנִינָא דַּעְתַּאי.תלמוד בבלי ברכות דף כד עמוד ב
מָאן דְּאָמַר חַייָב עֲשָׂאוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ כְּגָדִישׁ שֶׁנִּדְמַע כְּעִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲנָא בָעִיתָהּ. רִבִּי יֹאשַׁיָּה אָמַר אֲנָא בָעִיתָהּ. מַה בֵּין גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע לְעִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה. גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע אַתְּ אָמַר חַייָב. עִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה אַתְּ אָמַר פְּטוּרָה. רִבִּי תַנְחוּמָה בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע עַד שֶׁלֹּא נִדְמַע עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְרוּמָה אֵינָהּ תְּרוּמָה. עִיסָּה שֶׁנִּדָמְעָה עַד שֶׁלֹּא נִדְמְעָה עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ חַלָּה אֵינָהּ חַלָּה דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח אֵינָהּ חַלָּה וְגֶזֶל בְּיַד כֹּהֵן.וּמוֹתַר הָעוֹמֶר. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה מְחַייֵב בִּתְרוּמָה וּבְמַעְשְׂרוֹת.וּתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. מַה טַעֲמָה דְּרַבָּנִין נֶאֱמַר לֶחֶם בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר לֶחֶם בַּחַלָּה מַה לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אַף לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּחַלָּה דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר כִּתְרוּמַת גּוֹרֶן כֵּן תָּרִימוּ אוֹתָהּ. מַה תְרוּמַת גּוֹרֶן מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אַף זוֹ מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. וְלֵית לְרִבִּי לָֽעְזָר לֶחֶם לֶחֶם. אַשְׁכַּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסֶח.תלמוד ירושלמי חלה פרק א הלכה ג