פסחים דף פו-ב דפי תלמוד בבלי

יָכוֹל יְהֵא נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל״. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא. הָיוּ יוֹשְׁבִין וְנִפְרְסָה מְחִיצָה בֵּינֵיהֶם, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר פֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת — אוֹכְלִין, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת — אֵין אוֹכְלִין. הָיוּ יוֹשְׁבִין וְנִסְתַּלְּקָה מְחִיצָה בֵּינֵיהֶן, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר הָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת — אוֹכְלִין, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין הָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת — אֵין אוֹכְלִין. יָתֵיב רַב כָּהֲנָא קָא פָּשֵׁיט לֵיהּ מִפְשָׁט. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: וְתִיבְּעֵי לָךְ אִיבַּעְיָא: סִילּוּק מְחִיצָה וַעֲשִׂיַּית מְחִיצָה מִי הָוֵי כִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְכִשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת דָּמֵי, אוֹ לָא? תֵּיקוּ. הַכַּלָּה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי שֶׁהִיא בּוֹשָׁה. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן אִיקְּלַע לְבֵי רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. אֲמַרוּ לֵיהּ: מָה שְׁמָךְ? אֲמַר לְהוּ: רַב הוּנָא. אֲמַרוּ: נִיתֵּיב מָר אַפּוּרְיָא! יְתֵיב, יְהַבוּ לֵיהּ כָּסָא, קַבְּלֵיהּ בְּחַד זִימְנָא וְשַׁתְיֵיהּ בִּתְרֵי זִימְנֵי, וְלָא אַהְדַּר אַפֵּיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי טַעְמָא קָרֵית לְךָ רַב הוּנָא? אֲמַר לְהוּ בַּעַל הַשֵּׁם אֲנִי. מַאי טַעְמָא כִּי אֲמַרוּ לָךְ נִיתֵּיב אַפּוּרְיָא יְתֵבְתְּ? אֲמַר לְהוּ: כׇּל מַה שֶׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל הַבַּיִת עֲשֵׂה (חוּץ מִצֵּא). מַאי טַעְמָא כִּי יָהֲבִי לָךְ כָּסָא קַבֵּלְתְּ בְּחַד זִימְנָא? אֲמַר לְהוּ: מְסָרְבִין לַקָּטָן, וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל. מַאי טַעְמָא אִשְׁתֵּיתֵיהּ בִּתְרֵי זִימְנֵי? אָמַר לְהוּ: דְּתַנְיָא, הַשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן, שְׁנַיִם — דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שְׁלֹשָׁה — מִגַּסֵּי הָרוּחַ. מַאי טַעְמָא לָא אַהְדַּרְתְּ אַפָּךְ? אֲמַר לְהוּ: ״כַּלָּה הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ״ תְּנַן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אִיקְּלַע לְבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא. יְהַבוּ לֵיהּ כָּסָא, קַבְּלֵיהּ בְּחַד זִימְנָא וְשַׁתְיֵיהּ בְּחַד זִימְנָא. אָמְרִי לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר הַשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן? אֲמַר לְהוּ: לָא אָמְרִי בְּכוֹסְךָ קָטָן וְיֵינְךָ מָתוֹק וּכְרֵיסִי רְחָבָה. אָמַר רַב הוּנָא: בְּנֵי חֲבוּרָה נִכְנָסִין בִּשְׁלֹשָׁה, וְיוֹצְאִין אֲפִילּוּ בְּאֶחָד. אָמַר רַבָּה: וְהוּא דְּעָיֵיל בְּעִידָּנָא דִּרְגִילִי לְמֵיעַל, וְהוּא דִּרְגַשׁ בְּהוּ דַּיָּילָא. אָמַר רָבִינָא: וְנוֹתְנִין שְׂכַר דָּמִים, וְצָרִיךְ הָאַחֲרוֹן לְהוֹסִיף דָּמִים. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ.

הַדְרָן עֲלָךְ כֵּיצַד צוֹלִין