פסחים דף לט-א דפי תלמוד בבלי

מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת, בְּתַמְכָא, וּבְחַרְחֲבִינָא וּבְעוּלְשִׁין וּבְמָרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְּבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבוּשָּׁלִין. וּמִצְטָרְפִין לִכְזַיִת, וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן. וּבִדְמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ. גְּמָ׳ חֲזֶרֶת — חַסָּא. עוּלְשִׁין — הִינְדְּבִי. תַּמְכָא, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: תְּמַכְתָּא שְׁמָהּ. חַרְחֲבִינָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַצְווֹתָא דְּדִיקְלָא. וּבְמָרוֹר — מְרִירָתָא. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא, אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בְּעוּלְשִׁין, וּבְתַמְכָא, בְּחַרְחֲלִין, בְּחַרְחֲבִינִין, וּבְחִזְרִין. רַב יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עוּלְשֵׁי שָׂדֶה וְעוּלְשֵׁי גִינָּה וַחֲזֶרֶת. עוּלְשֵׁי גִינָּה וַחֲזֶרֶת? הָא תְּנָא לַהּ רֵישָׁא! הָכִי קָאָמַר: אַף עוּלְשֵׁי שָׂדֶה כְּעוּלְשֵׁי גִינָּה וַחֲזֶרֶת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף עַסְווֹס וְטוּרָא וּמָר יְרוֹאָר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: עַסְווֹס וְטוּרָא אֶחָד הוּא. וּמָר — זֶה הוּא יְרוֹאָר. תָּנֵי דְּבֵי (רַבִּי) שְׁמוּאֵל: אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת, בְּעוּלְשִׁין, וּבְתַמְכָא, וּבְחַרְבִּינִין, וּבְחַרְגִּינִין, וּבְהִרְדּוּפְנִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֲזֶרֶת יוּלִין וַחֲזֶרֶת גַּלִּין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. רַבִּי אִילְעָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף עַרְקַבָּלִים, וְחָזַרְתִּי עַל כׇּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר, וְלֹא מָצָאתִי. וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, הוֹדָה לִדְבָרַי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂרָף. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁפָּנָיו מַכְסִיפִין. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: [כׇּל] יָרָק מַר יֵשׁ לוֹ שָׂרָף וּפָנָיו מַכְסִיפִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִדִּבְרֵי כּוּלָּן נִלְמַד, יָרָק מַר יֵשׁ לוֹ שָׂרָף וּפָנָיו מַכְסִיפִין. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא דַּהֲוָה מְהַדַּר אַמְּרִירָתָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ, דִּמְרִירִין טְפֵי? וְהָא חֲזֶרֶת תְּנַן. וְתַנָּא דְּבֵי שְׁמוּאֵל: חֲזֶרֶת, וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מִצְוָה בַּחֲזֶרֶת. וְאָמַר רָבָא: מַאי חֲזֶרֶת — חַסָּא. מַאי חַסָּא — דְּחַס רַחֲמָנָא עִילָּוַון. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לָמָּה נִמְשְׁלוּ מִצְרִיִּים כְּמָרוֹר? לוֹמַר לָךְ: מָה מָרוֹר זֶה שֶׁתְּחִילָּתוֹ רַךְ וְסוֹפוֹ קָשֶׁה — אַף מִצְרִיִּים תְּחִילָּתָן רַכָּה וְסוֹפָן קָשָׁה. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי. אֲמַר לֵיהּ רַב רְחוּמִי לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּהַאי מָרוֹר מִין יָרָק הוּא? אֵימָא מְרִירָתָא דְכוּפְיָא? דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה גִּידּוּלֵי קַרְקַע — אַף מָרוֹר גִּידּוּלֵי קַרְקַע. וְאֵימָא הִירְדּוּף? דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה מִין זְרָעִים — אַף מָרוֹר מִין זְרָעִים. וְאֵימָא הַרְזִיפוּ! דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה שֶׁנִּיקַּחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר — אַף מָרוֹר שֶׁנִּיקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי: אֵימָא מָרוֹר חַד! ״מְרוֹרִים״ כְּתִיב. וְאֵימָא ״מְרוֹרִים״ תְּרֵי! דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה מִינִין הַרְבֵּה — אַף מָרוֹר מִינִין הַרְבֵּה. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: יְרָקוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, כּוּלָּן נִזְרָעִין בַּעֲרוּגָה אַחַת. לְמֵימְרָא דְּלֵית בְּהוּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם? מֵתִיב רָבָא: חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּין, עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה, כְּרֵישִׁין וּכְרֵישֵׁי שָׂדֶה, כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וְדַלַּעַת הַמִּצְרִי וְהָרְמוּצָה — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּין — אִין, חֲזֶרֶת וְעוּלְשִׁין — לֹא! וְכִי תֵּימָא כּוּלְּהוּ בַּהֲדָדֵי קָתָנֵי לְהוּ. וְהָא אָמַר רַב: זוּגוֹת זוּגוֹת קָתָנֵי! מַאי נִזְרָעִין דְּאָמַר רַב — נִזְרָעִין כְּהִלְכָתָן. כְּהִלְכָתָן? תְּנֵינָא: