לְנַטּוֹרֵי תַּרְבִּיצָא הוּא דַּעֲבִידָא. בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּעַמּוּד מַהוּ? אָמַר רַבָּה: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, כַּרְמְלִית וּרְשׁוּת הַיָּחִיד קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? וְרָמֵי בַּר חָמָא אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בַּהּ, אֶלָּא הָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּאַכְסַדְרָה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא הַאי חֲזֵי לְדִירָה וְלָא הַאי חֲזֵי לְדִירָה — חֲדָא רְשׁוּתָא הִיא. אוֹ דִילְמָא: כֵּיוָן דְּמִגַּג לְגַג אֲסִיר, מִגַּג לְאַכְסַדְרָה נָמֵי אֲסִיר. בָּעֵי רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּחוּרְבָּה, מַהוּ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לָאו הַיְינוּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא?! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: וְכִי מֵאַחֵר אֲתַאי וּנְצַאי? אַכְסַדְרָה לָא חַזְיָא לְדִירָה, וְחוּרְבָּה חַזְיָא לְדִירָה. וְכִי מֵאַחַר דְּחַזְיָא לְדִירָה מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ! ״אִם תִּימְצֵי לוֹמַר״ קָאָמַר: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אַכְסַדְרָה לָא חַזְיָא לְדִירָה — חוּרְבָּה חַזְיָא לְדִירָה? אוֹ דִילְמָא: הַשְׁתָּא מִיהָא לֵית בַּהּ דָּיוֹרִין. תֵּיקוּ. גַּגִּין הַשָּׁוִין לְרַבִּי מֵאִיר, וְגַג יְחִידִי לְרַבָּנַן, רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב! הָתָם לָא מִינַּכְרָא מְחִיצְתָּא. הָכָא מִינַּכְרָא מְחִיצְתָּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַשְׁיָא דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל! הָתָם, לָא הָוֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם. הָכָא, הָוֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, וְהָנֵי מְחִיצוֹת לְמַטָּה עֲבִידָן, לְמַעְלָה לָא עֲבִידָן, וְהָוֵה כְּקַרְפֵּף יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה, וְכׇל קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. אִיתְּמַר, סְפִינָה. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ —
רִבִּי אָבוּן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. עַבְדֵי שְׁנִיּוֹת מַהוּ שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. אָמַר לֵיהּ. שְׁתוֹק וְיָפֶה לָךְ. הִיא אוֹכֶלֶת וַעֲבָדֶיהָ אֵינָן אוֹכְלִין.תַּמָּן תַּנִּינָן. גֶּט מְעוּשֶּׂה בְיִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר וּבַגּוֹיִם פָּסוּל. שְׁמוּאֵל אָמַר. פָּסוּל וּפוֹסֵל לִכְהוּנָה. וָמַר שְׁמוּאֵל. אַכְרְזוֹן בְּקִרְוֵיכוֹן. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְעַשִּׂין אֶלָּא פוֹסְלִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְעַשִּׂין אֶלָּא כְגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. וְהָא תַנִּינָן שְׁנִיּוֹת. לָא בְגִין אָמַר שְׁמוּאֵל. וְהָא תַנִּינָן. הַמַדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהֲנוֹת לוֹ. עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם יַעֲמִיד פַּרְנָס. יוֹתֵר מִכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא מוֹצִיא. שָׁמַעְנוּ כוֹפִין.מַה בֵין אֵילּוּ לָאֵילּוּ. אֵלֶּא עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תוֹרָה וְאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין חִיזּוּק לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה. וְאֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי סוֹפְרִין וְדִבְרֵי סוֹפְרִין צְרִיכִין חִיזּוּק לְפִיכָךְ אֵין לָהֶן כְּתוּבָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁקְּנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַװְלָד וְלֹא קָֽנְסוּ בָהֶן דָּבָר אַחֵר לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה. וְאֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁאֵין קְנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַװְלָד וְקָֽנְסוּ בָהֶן דָּבָר אַחֵר לְפִיכָךְ אֵין לָהֶן כְּתוּבָּה. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּישֵּׂאת. מָאן דְּאָמַר. אֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תוֹרָה. וְזוֹ הוֹאִיל וְהוּא דְבַר תּוֹרָה לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. אֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁקְּנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַװְלָד. וְזֶה הוֹאִיל וְאֵין קְנָסָהּ בְּיָדוֹ וּבְיַד הַװְלָד לְפִיכָךְ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה.תלמוד ירושלמי יבמות פרק ט הלכה ד
הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בְּפֶסַח בְּשׁוֹגֵג, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. בְּמֵזִיד, פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִים וּמִדְּמֵי עֵצִים:
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, בְּחִטִּים, בִּשְׂעוֹרִים, בְּכֻסְּמִין וּבְשִׁיפוֹן וּבְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל. וְיוֹצְאִין בִּדְמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַכֹּהֲנִים בְּחַלָּה וּבִתְרוּמָה. אֲבָל לֹא בְטֶבֶל, וְלֹא בְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וְלֹא בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ, אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן. עֲשָׂאָן לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, יוֹצְאִין בָּהֶן:
וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, בַּחֲזֶרֶת וּבְעֻלָשִׁין וּבְתַמְכָא וּבְחַרְחֲבִינָה וּבְמָרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבֻשָּׁלִין. וּמִצְטָרְפִין לְכַזָּיִת. וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן, וּבִדְמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ:
משנה פסחים פרק ב משנה ז