קוֹרָה אַרְבָּעָה מַתִּיר בְּחוּרְבָּה, וְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: קוֹרָה אַרְבָּעָה מַתִּיר בְּמַיִם, מַנִּי? לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ בְּעֶשֶׂר לָא פְּלִיגִי: בְּעֶשֶׂר, וְדִבְרֵי הַכֹּל. לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ בְּעֶשֶׂר פְּלִיגִי: כְּרַב. לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי, דְּאִיתְּמַר: סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין — כְּשֵׁירָה, אֵין לָהּ פַּצִּימִין, אַבָּיֵי אָמַר: כְּשֵׁירָה, וְרָבָא אָמַר: פְּסוּלָה. אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁירָה, אָמַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וְרָבָא אָמַר פְּסוּלָה, לָא אָמַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. לֵימָא אַבָּיֵי כְּרַב, וְרָבָא כִּשְׁמוּאֵל? אַלִּיבָּא דִשְׁמוּאֵל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְרַב: אַבָּיֵי כְּרַב. וְרָבָא — עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב הָתָם, אֶלָּא דְּהָנֵי מְחִיצוֹת לְאַכְסַדְרָה עֲבִידִי. אֲבָל הָכָא, דְּהָנֵי מְחִיצוֹת לָאו לְסוּכָּה עֲבִידִי — לָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם מוּתָּרִין. אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי לֶאֱסוֹר, אוֹ לְהַתִּיר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֶאֱסוֹר. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֶאֱסוֹר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, כָּךְ אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת. אִיתְּמַר, רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין. אֲבָל בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת — מְעָרְבִין בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת, לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי יְהוּדָה בְּעֵירוּבִין — הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וַאֲמַר לֵיהּ רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה לְרַב יְהוּדָה: אָמַר שְׁמוּאֵל אֲפִילּוּ בְּמָבוֹי שֶׁנִּיטַּל קוֹרָתוֹ אוֹ לְחָיָיו? וַאֲמַר לֵיהּ: בְּעֵירוּבִין אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא בִּמְחִיצוֹת. אָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל: כָּאן שֶׁנִּפְרְצָה לְכַרְמְלִית, כָּאן שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַתְנִי׳ הַבּוֹנֶה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁים — מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: לָא תֵּימָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר שְׁתֵּי מְחִיצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, עוֹשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְעָרְבִין רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָךְ! אֲמַר לֵיהּ: מֵהַהִיא — אִין, מֵהָא — לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, מִדְּקָתָנֵי: וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מְעָרְבִין בְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״וְעוֹד״. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר שְׁתֵּי מְחִיצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא — מַאי ״וְעוֹד״?! שְׁמַע מִינַּהּ.
הַדְרָן עֲלָךְ כׇּל גַּגּוֹת
מַתְנִי׳ הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין — מַכְנִיסָן זוּג זוּג. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שְׁנַיִם שְׁנַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּישָׁנוֹת, אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת — פָּטוּר. מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְרִיכוֹת — מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן וּמְבִיאָן.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַיִן הָרָע, וְיֵצֶר הָרָע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ: משנה אבות פרק ב משנה יד
הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב׃וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם׃זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשׇׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשׇׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב׃ {פ}
מקרא חגי פרק א פסוק ז