מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה. וּתְנַן: כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרוֹחַב אַרְבָּעָה — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ פֵּירוֹת — אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִים, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה? מַאי ״לְמַטָּה״ — לְמַטָּה לַבָּתִּים. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְאוֹכֵל, וְזֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְאוֹכֵל! אֲמַר לֵיהּ: וְכִי רַבִּי לֹא שְׁנָאָהּ, רַבִּי חִיָּיא מִנַּיִן לוֹ? אִתְּמַר: שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת וְחוּרְבָּה אַחַת בֵּינֵיהֶם, אַחַת עֵירְבָה וְאַחַת לֹא עֵירְבָה, אָמַר רַב הוּנָא: נוֹתְנִין אוֹתָהּ לָזוֹ שֶׁלֹּא עֵירְבָה, אֲבָל לְשֶׁעֵירְבָה — לָא. דִילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מָאנֵי דְבָתִּים לְחוּרְבָּה. וְחִיָּיא בַּר רַב אָמַר: אַף לְשֶׁעֵירְבָה, וּשְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. וְאִם תֹּאמַר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת, מִפְּנֵי מָה אֵין נוֹתְנִין חָצֵר שֶׁלֹּא עֵירְבָה לְחָצֵר שֶׁעֵירְבָה? הָתָם, כֵּיוָן דְּמִנַּטְרִי מָאנֵי דְבָתִּים בְּחָצֵר, אָתֵי לְאַפּוֹקֵי. הָכָא בְּחוּרְבָּה, כֵּיוָן דְּלָא מִנַּטְרִי מָאנֵי דְחָצֵר בְּחוּרְבָּה, לָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי. אִיכָּא דְּאָמְרִי, חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: אַף לְשֶׁעֵירְבָה, וּשְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. וְאִם תֹּאמַר: שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת — לְפִי שֶׁאֵין נוֹתְנִים חָצֵר שֶׁלֹּא עֵירְבָה לְחָצֵר שֶׁעֵירְבָה. הָתָם, כֵּיוָן דְּמִנַּטְרִי מָאנֵי דְבָתִּים בְּחָצֵר — לָא שָׁרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, דְּאָתֵי לְאַפּוֹקֵי. אֲבָל בְּחוּרְבָּה לָא מִנַּטְרִי. מַתְנִי׳ גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְקָטָן — הַגָּדוֹל מוּתָּר, וְהַקָּטָן אָסוּר. חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה — גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. גְּמָ׳ לְמָה לֵיהּ לְמִיתְנֵי תַּרְתֵּי? לְרַב, קָתָנֵי גַּג דּוּמְיָא דְחָצֵר: מָה חָצֵר מִנַּכְרָא מְחִיצְתָּא, אַף גַּג נָמֵי מִנַּכְרָא מְחִיצְתָּא. וְלִשְׁמוּאֵל, גַּג דּוּמְיָא דְחָצֵר: מָה חָצֵר דְּקָא דָרְסִי לַהּ רַבִּים, אַף גַּג נָמֵי דְּקָא דָרְסִי לֵיהּ רַבִּים. יָתֵיב רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב חָנָן, וְיָתֵיב אַבָּיֵי גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: שְׁמַע מִינַּהּ מִמַּתְנִיתִין דָּיוֹרֵי גְדוֹלָה בַּקְּטַנָּה, וְאֵין דָּיוֹרֵי קְטַנָּה בַּגְּדוֹלָה. כֵּיצַד? גְּפָנִים בַּגְּדוֹלָה — אָסוּר לִזְרוֹעַ אֶת הַקְּטַנָּה. וְאִם זָרַע — זְרָעִין אֲסוּרִין,
וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃מקרא בראשית פרק לה פסוק יג
כֵּיצַד לִנְטִיעָה. תַּנֵּי. הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּבְרִיךְ וְהַמַּרְכִּיב שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעָֽלְתָה לוֹ שָׁנָה שְׁלֵימָה. מוּתָּר לְקַייְמוֹ בַשְּׁבִיעִית. פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְלֹא עָֽלְתָה לוֹ שָׁנָה שְׁלֵימָה. אָסוּר לְקַייְמָן בַשְּׁבִיעִית. אֲבָל אָֽמְרוּ. פֵּירוֹת נְטִיעָה זוֹ אֲסוּרִין עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבַט. מַה טַעֲמָא. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבַשָּׁנָה֙ [הָֽרְבִיעִ֔ית.] מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. שָׁל֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵילִים לֹ֥א יֵֽאָכֵֽל וּבַשָּׁנָה֙. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. נִרְאִים דְּבָרִים בְּשֶׁנְּטָעוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם נְטָעוֹ פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אִיתָא חֲמִי. שָׁנָה שְׁלֵימָה לֹא עָֽלְתָה לוֹ. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. וְאִין כֵּינִי וַאֲפִילוּ נְטָעוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יְהֵא אָסוּר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ שֶׁל אִילָן מַשְׁלִים שְׁנָתוֹ.כֵּיצַד לִירָקוֹת. לָקָט מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁיכָה וְגוֹי מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. מְעַשֵּׂר מִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוּ [וּמִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ].רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִילָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. [חַד אָמַר]. כְּבָר יָֽצְאוּ רוֹב גִּשְׁמֵי שָׁנָה כוּלָּהּ וּכְבָר רוּבָּהּ שֶׁלְתְּקוּפָה מִבַּחוּץ. וְחוֹרָנָה אָמַר. עַד כָּאן הֵן חַיִּין מִמֵּי הַשָּׁנָה שֶׁעָֽבְרָה. מִיכָּן וְהֵילַךְ הֵן חַיִּין מִמֵּי הַשָּׁנָה הַבָּאָה. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יָסָא רִבִּי אִילָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כְּבָר יָֽצְאוּ רוֹב גִּשְׁמֵי הַשָּׁנָה כוּלָּהּ וּכְבָר רוֹב הַתְּקוּפָה מִבַּחוּץ. הֲוֵי. רִבִּי זְעוּרָה דּוּ אָמַר. עַד כָּאן הֵן חַיִּין מִמֵּי הַשָּׁנָה שֶׁעָֽבְרָה. מִיכָּן וְהֵילַךְ הֵן חַיִּין מִמֵּי הַשָּׁנָה הַבָּאָה. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁלָּקַט אֶתְרוֹג וְנָתַן עָלָיו חוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל. וְלָמָּה לִי אֶתְרוֹג. אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל־הָאִילָן. תַּנֵּי. כְּחוּמְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְחוּמְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי לִיעֶזֶר עַל דְּבֵית הִלֵּל אִינּוּן הֲווֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפָתָּר שֶׁחָנַט קוֹדֶם לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבַט שֶׁל שְׁנִייָה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּו גַּמְלִיאֵל עִישּׂוּרוֹ עָנִי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר עִישּׂוּרוֹ שֵׁינִי. מֶה עָשָׂה. קָרָא שֵׁם עַל מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ וּפְדָייוֹ וּנְתָנוֹ לְעָנִי.תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק א הלכה ב