וְחַד אָמַר: בְּיַיִן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָעֵינַן תַּרְתֵּי, כִּי פְּלִיגִי בְּפַת. מֵיתִיבִי: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אוֹ מְעָרְבִין אוֹ מִשְׁתַּתְּפִין. מַאי לָאו: אוֹ מְעָרְבִין בְּחָצֵר בְּפַת, אוֹ מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי בְּיַיִן. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב, הָכִי קָאָמַר: אוֹ מְעָרְבִין בְּחָצֵר בְּפַת — וּמוּתָּרִין כָּאן וְכָאן, אוֹ מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי בְּפַת — וּמוּתָּרִין כָּאן וְכָאן. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַב הוּנָא אָמַר: מִנְהָג כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נָהֲגוּ הָעָם כְּרַבִּי מֵאִיר. מַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה חֲבוּרוֹת שֶׁשָּׁבְתוּ בִּטְרַקְלִין אֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן. וּמוֹדִים בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן שְׁרוּיִין בַּחֲדָרִים אוֹ בַּעֲלִיּוֹת, שֶׁהֵן צְרִיכִין עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה. גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן: מַחְלוֹקֶת בִּמְסִיפָס, אֲבָל בִּמְחִיצָה עֲשָׂרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב נַחְמָן: אַף בִּמְסִיפָס מַחְלוֹקֶת. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי. חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בִּמְחִיצוֹת הַמַּגִּיעוֹת לַתִּקְרָה, אֲבָל מְחִיצוֹת שֶׁאֵין מַגִּיעוֹת לַתִּקְרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן. וְחַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בִּמְחִיצוֹת שֶׁאֵין מַגִּיעוֹת לַתִּקְרָה, אֲבָל מְחִיצוֹת הַמַּגִּיעוֹת לַתִּקְרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל צְרִיכִין עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה.
גַּאֲוַ֣ת אָ֭דָם תַּשְׁפִּילֶ֑נּוּ וּשְׁפַל־ר֝֗וּחַ יִתְמֹ֥ךְ כָּבֽוֹד׃חוֹלֵ֣ק עִם־גַּ֭נָּב שׂוֹנֵ֣א נַפְשׁ֑וֹ אָלָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע וְלֹ֣א יַגִּֽיד׃חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃מקרא משלי פרק כט פסוק כו
יֵשׁ בַּתְּרוּמָה וְבַמַּעֲשֵׂר מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים, שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגֹּרֶן, וְיֵשׁ לָהֶם שִׁעוּר, וְנוֹהֲגִים בְּכָל הַפֵּרוֹת, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, וּבָאֲרִיסִין וּבֶחָכוֹרוֹת וּבַסִּקָּרִיקוֹן וּבַגַּזְלָן. הֲרֵי אֵלּוּ בַתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים:
וְיֵשׁ בַּבִּכּוּרִים מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהַבִּכּוּרִים נִקְנִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, וְעוֹשֶׂה אָדָם כָּל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם, וּטְעוּנִים קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה:
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְרָכִים, וְלַתְּרוּמָה בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְשֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף, כַּבִּכּוּרִים. וְאוֹסֶרֶת אֶת הַגֹּרֶן, וְיֶשׁ לָהּ שִׁעוּר, כַּתְּרוּמָה:
משנה ביכורים פרק ב משנה ו