מָה הַזָּאָה שְׁבוּת, וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אַף אֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת, וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ: וְלָא שָׁנֵי לָךְ בֵּין שְׁבוּת דְּאִית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה לִשְׁבוּת דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה? דְּהָא מָר לָא אֲמַר לְגוֹי: זִיל אַחֵים. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: מְבוֹאָה דְּאִית בֵּיהּ תְּרֵי גַּבְרֵי רַבְרְבֵי כְּרַבָּנַן, לָא לֶיהֱוֵי בֵּיהּ לָא עֵירוּב וְלֹא שִׁיתּוּף?! אֲמַר לֵיהּ: מַאי נַעֲבֵיד? מָר, לָאו אוֹרְחֵיהּ. אֲנָא, טְרִידְנָא בְּגִירְסַאי. אִינְהוּ, לָא מַשְׁגְּחִי. וְאִי אַקְנִי לְהוּ פִּיתָּא בְּסַלָּא — כֵּיוָן דְּאִי בָּעוּ לַהּ מִינַּאי וְלָא אֶפְשָׁר לִיתְּבַהּ נִהֲלַיְיהוּ, בָּטֵיל שִׁיתּוּף. דְּתַנְיָא: אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּיקֵּשׁ יַיִן וָשֶׁמֶן, וְלֹא נָתְנוּ לוֹ — בָּטֵל הַשִּׁתּוּף. וְנַקְנֵי לְהוּ מָר רְבִיעֲתָא דְחַלָּא בְּחָבִיתָא. תַּנְיָא, אֵין מִשְׁתַּתְּפִין בָּאוֹצָר. וְהָא תַּנְיָא מִשְׁתַּתְּפִין! אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: לָא קַשְׁיָא, הָא — בֵּית שַׁמַּאי, הָא — בֵּית הִלֵּל. דִּתְנַן: הַמֵּת בַּבַּיִת, וְלוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה — כּוּלָּן טְמֵאִין. נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן — הוּא טָמֵא, וְכוּלָּן טְהוֹרִין. חִישֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, אוֹ בַּחַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — מַצִּיל עַל כׇּל הַפְּתָחִים כּוּלָּן. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: וְהוּא שֶׁחִישֵּׁב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מִשֶּׁיָּמוּת הַמֵּת. הָהוּא יָנוֹקָא דְּאִישְׁתְּפוּךְ חַמִּימֵיהּ, אֲמַר לְהוּ רָבָא: נִישַׁיְּילַהּ לְאִימֵּיהּ אִי צְרִיכָא — נַחֵים לֵיהּ גּוֹי אַגַּב אִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא: אִימֵּיהּ קָא אָכְלָה תַּמְרֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֵימוֹר, תּוּנְבָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּנָקֵט לַהּ. הָהוּא יָנוֹקָא דְּאִישְׁתְּפוּךְ חַמִּימֵיהּ, אֲמַר לְהוּ רָבָא: פַּנּוּ לִי מָאנֵי מִבֵּי גַבְרֵי לְבֵי נְשֵׁי, וְאֵיזִיל וְאִיתֵּיב הָתָם וְאֶיבַטֵּיל לְהוּ הָא חָצֵר. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא, וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בִּיטּוּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר?! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לִי, דְּאָמַר: יֵשׁ בִּיטּוּל מֵחָצֵר לְחָצֵר. וְאִי לָא סָבַר לַהּ מָר כִּשְׁמוּאֵל
חֹמֶר בְּקָדָשִׁים מִבִּתְמוּרָה וּבִתְמוּרָה מִבְּקָדָשִׁים. שֶׁהַקֳּדָשִׁים עוֹשִׂים תְּמוּרָה וְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְמוּרָה. הַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִין מַקְדִּישִׁים, אֲבָל לֹא מְמִירִים. וּמַקְדִּישִׁים אֵבָרִים וְעֻבָּרִים, אֲבָל לֹא מְמִירִים. חֹמֶר בִּתְמוּרָה, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה חָלָה עַל בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לְחֻלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד. רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עָשָׂה שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד בַּתְּמוּרָה, וְלֹא עָשָׂה שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד בַּמֻּקְדָּשִׁים. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹפֶן, טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, לֹא קְדֵשִׁים וְלֹא מַקְדִּישִׁים:
משנה תמורה פרק ב משנה ד
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זֵירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲוָה סָֽבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין מֵימַר רִבִּי יוֹסֵה וְרַבָּנִן. בְּשֶׁעָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּכֶלִים. אֲבָל עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁל מַיִם לֹא. מִן מַה דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. הָדָא אָֽמְרַה. אֲפִילוּ עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּמַיִם הִיא הַמַחֲלוֹקֶת.תלמוד ירושלמי שבת פרק טז הלכה ו