אָמַר מָר: חֲצֵירוֹ שֶׁל גּוֹי הֲרֵי הוּא כְּדִיר שֶׁל בְּהֵמָה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: הַדָּר עִם הַנׇּכְרִי בֶּחָצֵר הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו! לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִיתֵיהּ. הָא — דְּלֵיתֵיהּ. וּמַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר דִּירָה בְּלֹא בְּעָלִים שְׁמָהּ דִּירָה — אֲפִילּוּ גּוֹי נָמֵי נִיתְּסַר. וְאִי קָסָבַר דִּירָה בְּלֹא בְּעָלִים לֹא שְׁמָהּ דִּירָה — אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי לָא נִיתְּסַר! לְעוֹלָם קָסָבַר דִּירָה בְּלֹא בְּעָלִים — לֹא שְׁמָהּ דִּירָה. וְיִשְׂרָאֵל, דְּכִי אִיתֵיהּ אָסַר, כִּי לֵיתֵיהּ — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. גּוֹי, דְּכִי אִיתֵיהּ — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִלְמַד מִמַּעֲשָׂיו. כִּי אִיתֵיהּ — אָסַר, כִּי לֵיתֵיהּ — לָא אָסַר. וְכִי לֵיתֵיהּ, לָא אָסַר? וְהָתְנַן: הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לוֹ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת, אֶחָד נׇכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל אוֹסֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. הָתָם דְּאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְרַב הוּנָא אָמַר: מִנְהָג כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נָהֲגוּ הָעָם כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: קַיְימָא לַן מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. מַהוּ לְאוֹרוֹיֵי בִּמְקוֹם רַבּוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ בֵּיעֲתָא בְּכוּתָּחָא בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא כׇּל שְׁנֵי דְּרַב הוּנָא, וְלָא אוֹרִי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא לְאַבָּיֵי: כְּגוֹן מְגִלַּת תַּעֲנִית דִּכְתִיבָא וּמַנְּחָא. מַהוּ לְאוֹרוֹיֵי בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ בֵּיעֲתָא בְּכוּתָּחָא בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא כׇּל שְׁנֵי דְּרַב הוּנָא, וְלָא אוֹרִי. רַב חִסְדָּא אוֹרִי בְּכַפְרִי בִּשְׁנֵי דְּרַב הוּנָא.
תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. קַרְקַע כָּל־שֶׁהוּא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר מָקוֹם שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וּמַרְגְלִית טְמוּנָה בוֹ.אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עִולָא הָיָה רוֹצֶה לְקַלְּלָן שֶּׁהֵן זוֹרְעִין כּוּרְכְּמִין בַּכֶּרֶם.תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ט הלכה ז
מַקֵּל שֶׁעָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מַסְמֵר כְּמִין חַזְיָנָא, טָמֵא. סִמְּרוֹ, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ שְׁלֹשָׁה סְדָרִים. וְכֻלָּן שֶׁעֲשָׂאָן לְנוֹי, טְהוֹרִין. עָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מְנִיקָת, וְכֵן בַּדֶּלֶת, טְהוֹרָה. הָיְתָה כְלִי וְחִבְּרָהּ לוֹ, טְמֵאָה. מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַבֵּל. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַבֵּר:
הַקַּנְטָר שֶׁל בַּנַּאי, וְהַדָּקוֹר שֶׁל חָרָשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. יִתְדוֹת אֹהָלִים וְיִתְדוֹת הַמָּשׁוֹחוֹת, טְמֵאוֹת. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מָשׁוֹחוֹת, טְמֵאָה. הָעֲשׂוּיָה לָעֵצִים, טְהוֹרָה. שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְשֶׁל קָטָן, עֲשָׂרָה. חֲמוֹר שֶׁל נַפָּחִין, טָמֵא. מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ בְתוֹךְ הַחוֹר, טְמֵאָה. עֲשָׂאָהּ מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן, טְהוֹרָה. וְכָל הַכְּסוּיִן טְהוֹרִים, חוּץ מִשֶּׁל מֵחָם:
הַטְּמֵאִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַקַּטְרָב, וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, וְהַבַּרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹמֵךְ, וְהַמַּחְגֵּר, וְהַתַּמְחוּיוֹת, הָעִנְבָּל, וְהַצִּנּוֹרָה, וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּן:
משנה כלים פרק יד משנה ה