חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: נְתָנוֹ בְּמִגְדָּל, וְנָעַל בְּפָנָיו וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ — הֲרֵי זֶה עֵירוּב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל בְּשַׁבָּת — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. נִמְצָא הַמַּפְתֵּחַ, בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּשָּׂדֶה — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּעִיר — עֵירוּבוֹ עֵירוּב, בַּשָּׂדֶה — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. בָּעִיר — עֵירוּבוֹ עֵירוּב, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת — רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן. בַּשָּׂדֶה אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב — כְּרַבָּנַן. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הָכָא בְּמִגְדָּל שֶׁל עֵץ עָסְקִינַן, דְּמָר סָבַר: כְּלִי הוּא, וְאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים. וּמָר סָבַר: אֹהֶל הוּא. וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דִּתְנַן: הִקִּישׁ עַל גַּבֵּי שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל — טְמֵאִין. רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין. מַאי לָאו, בְּהָא קָמִפַּלְגִי: מָר סָבַר — כְּלִי הוּא, וּמָר סָבַר — אֹהֶל הוּא. אָמַר אַבָּיֵי: וְתִיסְבְּרָא? וְהָתַנְיָא: אֹהֶל וְנִיסָּט — טָמֵא, כְּלִי וְאֵינוֹ נִיסָּט — טָהוֹר. וְקָתָנֵי סֵיפָא: וְאִם הָיוּ נִיסּוֹטִין — טְמֵאִים, זֶה הַכְּלָל: נִיסָּט מֵחֲמַת כֹּחוֹ — טָמֵא, מֵחֲמַת רְעָדָה — טָהוֹר! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הֶיסֵּט מֵחֲמַת כֹּחוֹ — טָמֵא, מֵחֲמַת רְעָדָה — טָהוֹר. וְהָכָא בִּרְעָדָה מֵחֲמַת כֹּחוֹ עָסְקִינַן, וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר — הָוֵי הֶיסֵּט, וּמָר סָבַר — לָא הָוֵי הֶיסֵּט. וּמַתְנִיתִין בְּמַאי מוֹקְמִינַן לַהּ? אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בְּמַנְעוּל וּקְטִיר בְּמִתְנָא עָסְקִינַן, וּבָעֵי סַכִּינָא לְמִיפְסְקֵיהּ. תַּנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בְּשַׁבָּת, חוּץ מִמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ טַלִּית אֲפִילּוּ תַּרְווֹד — אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְׁמִישָׁן. מַתְנִי׳ נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם, נָפַל עָלָיו גַּל אוֹ נִשְׂרַף, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, מִבְּעוֹד יוֹם — אֵינוֹ עֵירוּב. מִשֶּׁחָשֵׁיכָה — הֲרֵי זֶה עֵירוּב. אִם סָפֵק, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: סְפֵק עֵירוּב כָּשֵׁר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אַבְטוּלְמוֹס הֵעִיד מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים עַל סְפֵק עֵירוּב שֶׁכָּשֵׁר. גְּמָ׳ נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת — הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. נָפַל עָלָיו גַּל וְכוּ׳. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּאִי בָּעֵי מָצֵי שָׁקֵיל לֵיהּ. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּאִי כְּרַבִּי, הָאָמַר: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת — לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲפִילּוּ תֵּימָא כְּרַבִּי, לָא צְרִיכָא, דְּבָעֵי מָרָא וַחֲצִינָא. וּצְרִיכִי. דְּאִי תְּנָא ״נִתְגַּלְגֵּל״ — מִשּׁוּם דְּלֵיתָא גַּבֵּיהּ. אֲבָל נָפַל עָלָיו גַּל, דְּאִיתֵיהּ גַּבֵּיהּ — אֵימָא לֶיהֱוֵי עֵירוּב. וְאִי תְּנָא ״נָפַל עָלָיו גַּל״ — מִשּׁוּם דְּמִיכַּסֵּי. אֲבָל נִתְגַּלְגֵּל, זִימְנִין דְּאָתֵי זִיקָא וּמַיְיתֵי לֵיהּ — אֵימָא לֶיהֱוֵי עֵירוּב צְרִיכָא. אוֹ נִשְׂרַף, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת. לְמָה לִי? תְּנָא נִשְׂרַף —
והמשחית פאת זקנו: ת"ר פאת זקנו סוף זקנו ואיזהו סוף זקנו שבולת זקנו:והמשרט שריטה אחת וכו': ת"ר (ויקרא יט, כח) ושרט יכול אפילו שרט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ת"ל (ויקרא יט, כח) לנפש אינו חייב אלא על המת בלבד ומנין למשרט חמש שריטות על מת אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל ושרט לחייב על כל שריטה ושריטהרבי יוסי אומר מנין למשרט שריטה אחת על ה' מתים שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לנפש לחייב על כל נפש ונפשתלמוד בבלי מכות דף כ עמוד ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃מקרא ויקרא פרק יב פסוק ד