אָכַל פּוּטִיתָא — לוֹקֶה אַרְבַּע. נְמָלָה — לוֹקֶה חָמֵשׁ. צִירְעָה — לוֹקֶה שֵׁשׁ. וְאִם אִיתָא — פּוּטִיתָא נָמֵי לִילְקֵי מִשּׁוּם ״הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״! אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: עוֹפוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, הָנֵי נָמֵי — גִּידּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ. לְמַאן דְּאָמַר וְלַד וַלְדוֹת הָאָרֶץ, הָנֵי עוֹפוֹת — מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ. מַאן דִּמְרַבֵּי עוֹפוֹת — מַאי טַעְמֵיהּ, וּמַאן דִּמְמַעֵיט עוֹפוֹת — מַאי טַעְמֵיהּ? מַאן דִּמְרַבֵּי עוֹפוֹת, קָסָבַר: כְּלָלָא בָּתְרָא דַּוְקָא. פְּרָט וּכְלָל — נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבּוּ לְהוּ כׇּל מִילֵּי. וְאַהְנִי כְּלָלָא קַמָּא לְמַעוֹטֵי כֹּל דְּלָא דָּמֵי לֵיהּ מִשְּׁנֵי צְדָדִין. וּמַאן דִּמְמַעֵט עוֹפוֹת, קָסָבַר: כְּלָלָא קַמָּא דַּוְוקָא, כְּלָל וּפְרָט — וְאֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט: הָנֵי — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא. וְאַהְנִי כְּלָלָא בָּתְרָא לְרַבּוֹיֵי כֹּל דְּדָמֵי לֵיהּ מִשְּׁלֹשָׁה צְדָדִין. אָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: מְעָרְבִין בְּפַעְפּוּעִין וּבַחֲלַגְלוֹגוֹת וּבְגוּדְגְּדָנִיּוֹת, אֲבָל לֹא בַּחֲזִיז וְלֹא בְּכַפְנִיּוֹת. וּבְגוּדְגְּדָנִיּוֹת מִי מְעָרְבִין? וְהָתַנְיָא: גּוּדְגְּדָנִיּוֹת — מְרוּבֵּי בָנִים יֹאכֵלוּ, חֲשׂוּכֵי בָנִים לֹא יֹאכֵלוּ. וְאִם הוּקְשׁוּ לְזֶרַע — אַף מְרוּבֵּי בָּנִים לֹא יֹאכֵלוּ! תַּרְגְּמָא: אַשֶּׁלֹא הוּקְשׁוּ לְזֶרַע, וּמְרוּבֵּי בָנִים. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם לַחֲשׂוּכֵי בָנִים, דְּהָא חֲזוּ לִמְרוּבֵּי בָנִים. מִי לָא תְּנַן: מְעָרְבִין לַנָּזִיר בְּיַיִן וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה. אַלְמָא: אַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי לְהַאי — חֲזֵי לְהַאי. הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי לְהַאי — חֲזֵי לְהַאי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָאָמַר רַב, בְּהַנְדְּקוֹקֵי מָדָאֵי. וּבַחֲזִיז לָא? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּשׁוּת וַחֲזִיז מְעָרְבִין בָּהֶן, וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״! לָא קַשְׁיָא: הָא — מִקַּמֵּי דַּאֲתָא רַב לְבָבֶל, הָא — לְבָתַר דַּאֲתָא רַב לְבָבֶל. וּבָבֶל הָוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא? וְהָתַנְיָא: הַפּוֹל וְהַשְּׂעוֹרָה וְהַתִּילְתָּן שֶׁזְּרָעָן לְיָרָק — בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם. לְפִיכָךְ: זַרְעָן חַיָּיב, וְיַרְקָן פָּטוּר. הַשַּׁחֲלַיִים וְהַגַּרְגִּיר שֶׁזְּרָעָן לְיָרָק — מִתְעַשְּׂרִין יָרָק וְזֶרַע, זְרָעָן לְזֶרַע — מִתְעַשְּׂרִין זֶרַע וְיָרָק. כִּי קָאָמַר רַב,
וַיַּגֶּד־ל֣וֹ מׇרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת ׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁק֠וֹל עַל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ (ביהודיים) [בַּיְּהוּדִ֖ים] לְאַבְּדָֽם׃וְאֶת־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב־הַ֠דָּ֠ת אֲשֶׁר־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל־עַמָּֽהּ׃וַיָּב֖וֹא הֲתָ֑ךְ וַיַּגֵּ֣ד לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י מׇרְדֳּכָֽי׃מקרא אסתר פרק ד פסוק י
הַמּוֹצֵא שִׁבְרֵי צְלָמִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים. מָצָא תַבְנִית יָד אוֹ תַבְנִית רֶגֶל, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהֶן נֶעֱבָד: הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן, יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שֶׁעַל הַמְכֻבָּדִין, אֲסוּרִים. שֶׁעַל הַמְבֻזִּין, מֻתָּרִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ, אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם: שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פִלוֹסְפוֹס אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטִי, אָמַר לוֹ, כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם, וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטִי. אָמַר לוֹ, אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ, אֲנִי לֹא בָאתִי בִגְבוּלָהּ, הִיא בָאתָה בִגְבוּלִי, אֵין אוֹמְרִים, נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ לְאַפְרוֹדִיטִי נוֹי, אֶלָּא אוֹמְרִים, נַעֲשֶׂה אַפְרוֹדִיטִי נוֹי לַמֶּרְחָץ. דָּבָר אַחֵר, אִם נוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה, אִי אַתָּה נִכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּךָ עָרוֹם וּבַעַל קֶרִי וּמַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, וְזוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכָל הָעָם מַשְׁתִּינִין לְפָנֶיהָ. לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אֱלֹהֵיהֶם. אֶת שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ, אָסוּר. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ, מֻתָּר: משנה עבודה זרה פרק ג משנה ה